שכונת נווה הדר - 1949
באזור בו התיישב קודם השבט הבדואי של שָׁאקֶר אָבּוּ קִישֶק והיער, הוקמה ב- 1949, נווה הדר, לשכונה הגיעו כ-150 משפחות ממעברות שונות: רמתיים, פרדסיה ופרדס חנה, הן שוכנו באוהלים והובטחו להם בהמשך בתי אבן. מוצאם של המתיישבים ממצרים, לוב, רומניה, ופולין, ממש קבוץ גלויות..
באותה שנה הקימו גן ילדים והחלו לבנות 145 יחידות דיור ברחובות של היום: השומר, הידיד, סיני, אלוף הניצחון וצה"ל. בגמר הבנייה אוכלסה השכונה במתיישבי האוהלים.
באותם ימים עוד לא היו שמות לרחובות אלא רק מספרים על הבתים. חלוקת הבתים לתושבים נעשתה בהגרלה, שהתקיימה בבית מספר 72 א'. מחירו של כל בית בן 24 מ"ר ושטח אדמה של דונם או שניים היה 2000 לירות. כל נפש במשפחה קבלה 3 לירות למחיה.
בשטח האדמה גידלו את משק העזר של המשפחה, לול תרנגולות קטן, עצי פרי, גינת ירק.
לשכונה החדשה הוקמו תשתיות, בית ספר, קופת חולים ומכולת שהיו ממוקמים באזור היער.
מים לא זרמו עדיין בברזים, ובכל יום הגיע לוונטל מרמת הדר, עם הטרקטור ועליו מיכל המים. בידו פעמון בו היה מצלצל ומודיע על בואו. תושבי השכונה המתינו לו בשעה היעודה ובידם דליים וסירים, אותם מילאו במים שנועדו לכל צורכי הבית: לשתייה, לבישול, לכביסה, לרחצה ולניקיון.
עבודה לא היתה לכולם וכדי לספק את כל המפרנסים, חילקו את השבוע לשניים. חלק עבדו בחצי הראשון של השבוע וחלק בחצי השני.
בבית הספר של השכונה למדו רק כתות א'-ג'. כתות ד' והלאה הלכו ללמוד בבית ספר ממלכתי א' ברחוב בן גמלא. אל בית הספר היו מגיעים ברגל, בחורף התבוססו בבוץ ובקיץ הִכתה השמש החמה.
בשעה 12:00 הגישו בחדר האוכל מרק עם 2 פרוסות לחם.
מנהל בית ספר ממלכתי א' אותן שניםן, היה אלימלך גינזבורג.
עם רדת החשכה בשכונה, היו נשמעים קולותיהם המפחידים של התנים המייללים, מה שהשאיר את הילדים בשעות הערב, בבתים.
בין השכנים היו יחסי אמון וְעד שנות ה-60 לא חששו ולא נעלו את דלתות הבתים.
בשכונה היו שתי חנויות מכולת. אחת של גברת וולף והשנייה ממולה בבית הערבי של אליהו דָבּוּש. שתיהן עמדו ברחוב השומר כיום.
שרותי בריאות-
בשנים הראשונות הזעיקו לביקור חולים, את ד"ר אריה רטן, מרמתיים. שהגיע רכוב על אופניו ותיקו תלוי על הכידון.
בהמשך, בצריף של קופת חולים בשומר – פינת רסקו, היו הרופאים: ד"ר קוֹרִיאַט וד"ר ליזה שמעון, שטיפלו בתושבי השכונה.
ב- 1959 הקציבהמועצה מגרש לבית כנסת של עדת התימנים, נסללו כבישים פנימיים בשכונה ומספר יחידות הדיור הוכפל.
ב 1962, נעשו תיקונים בכביש הגישה מדרך רמתיים עד הכניסה לשיכון נווה הדר. (רחוב ז'בוטינסקי) בשטחיה החקלאים של השכונה גידלו החקלאים מיני ירקות, תות שדה ותרד למסחר.
אתרים בשכונה-
הבית הערבי ברחוב השומר
שרידי היער
מועדון לנוער ומגרש כדורגל.
בשנות ה-80 הוקם בסמוך לשכונה, בית העלמין של הוד השרון
