נולדתי בשנת 1937 לאיטה וליוסף קופלוביץ בעיר סוסנוביץ שבפולין. אבי היה רוקח ואמי עבדה עמו בבית המרקחת. הבית היה בעל צביון חילוני. הייתי בת יחידה במשפחה.ב-1 בספטמבר 1939 פלשו הגרמנים לפולין. הגרמנים הקימו גטו בסוסנוביץ, באזור בו התגורר סבי, ואנו עקרנו לביתו. אבי הוסיף לעבוד בבית המרקחת. אמי ואני ברחנו לוורשה, בעוד אבי יחד עם כל משפחתו נשארו לגור בסוסנוביץ. אחות אמי נהרגה בוורשה בידי הנאצים לפני מרד גטו ורשה. בנה אדם הוברח לסוסנוביץ לסבתו ולסבו.
לאמי ולי היו תעודות אריות. שמה הבדוי של אמי היה זופיה פיאחל, ושמי היה כריסטינה סאלבה. אבי הצליח להנצל מן הטרנספורט לאושוויץ בידי עובדיו הנאמנים בבית המרקחת. אבי הגיע לוורשה המרוחקת כ-14 ק"מ מסוסנוביץ. כל אחד מבני משפחתי התגורר בזהות בדויה בבית אחר של נוצרים. אבי נקרא יוזף. בבית המשפחה בה התגוררתי נחשבתי לאחיינית המשפחה. למדתי את התפילות הנוצריות והייתי מתפללת באדיקות אפילו יותר מן הגויים עצמם. נקראתי בפיהם כרישה. הועברתי מבית לבית. בשעה שהגרמנים היו מחפשים בבית אחר יהודים הושלכתי לרחוב. נתפשתי בידי הגרמנים, אך לא סיפרתי להם שאני יהודיה ועל כן שוחררתי. הגעתי לגויים אחרים ואף הם הסתירו אותי בעודי מתחזה לנוצריה. בשעה שפרץ מרד גטו ורשה, אמי, שהייתה יפהפייה, בלונדינית ועיניה כחולות ככל האריות, נסעה בחשמלית ליד הגטו ושמעה שהפולנים אומרים: "החתולים נשרפים". אמי איתרה אותי אצל משפחה אחרת ובדרך נתפשנו בידי פולנים שאיימו עלינו שיעלילו עליה שהיא יהודיה אם לא תיתן להם כסף. אמי קיללה אותם נמרצות עד שעזבוה לנפשה. הם התכוננו להזעיק את הגסטאפו, אך פולנים אחרים הצילו אותנו כשפתחו לנו את חנותם והוציאונו מבעד הדלת האחורית. אבי השתתף במרד הפולני. אף הוא נראה כגוי - עיניו כחולות ושערו בלונדיני. אמי מסרה אותי למשפחה אחרת ונעלמה, אך אבי מצאני. עברתי יחד עם אבי לכפר פולני. בכפר נחשדתי כיהודיה ואבי כגוי, אך בשל ידענותי בתפילות הנוצריות לא הסגירוני. אמי מצאה אותנו בכפר ושוחררנו בידי הצבא האדום.
בשואה איבדתי את: סבתי, סבי, אחות ואח של אמי והילד אדם שנרצחו במחנה מיידאנק או אושוויץ בירקנאו. מצד אבי נספו כל חמשת אחיו מלודז`.
שבנו לסוסנוביץ, התגוררנו בבית סבי, ואבי פתח את בית המרקחת. המשכתי להתפלל כנוצריה אך משהצטרפתי לתנועת השומר הצעיר הפסקתי. למדתי ארבע כיתות בסוסנוביץ. סבלתי מאוד כשקראו לי יהודיה וקיללו אותי. נחשבתי לבת עשירים, ילדה מפונקת שיש לה אומנת.
בשנת 1950 עלינו ארצה באנייה "ארצה". הגענו לעתלית ואחר התגוררנו בקרית מוצקין. עברנו לרמת גן סיימתי את תיכון "גאולה" בתל אביב. הצטרפתי לקיבוץ כפר מנחם.
בשנת 1959 נישאתי לאריה.
עבדתי כמזכירה ב"בית צבי", במתנ"סים ברמת השרון ולמדתי מזכירות רפואית.
לבעלי ולי נולדו שלושה ילדים: ספי - למדה ביוטכנולוגיה, דודו- מנהל פרויקטים לבנייה, וארז - אלוף העולם בצלילה חופשית נמצא בתאילנד.
זכינו ליהנות מחמישה נכדים: שני, ענבל, אמיר, יואב ואסף.
אני מתנדבת בתל השומר כמזכירה בחדר ניתוח.