בלדר רחל- חנה בלדר רחל (חנה)
נולדתי בשנת 1935 לברכה ולאברהם חלפון בעיר בנגאזי שבלוב. אבי היה חשמלאי. הבית היה בעל צביון דתי. המשפחה מנתה שבעה ילדים: שלום, אילנה, לאה, יעקב, מרים, שרה ואני.
לוב הייתה נתונה לשלטון איטלקי.
ב-10 ביוני 1940, עם הצטרפות איטליה למלחמה, קיבלו השלטונות בלוב הוראה לכלוא את היהודים במחנה ריכוז שהוקם בג`אדו.
ב-9 בדצמבר 1940 פתחו הבריטים במתקפה על האיטלקים וכבשו את אזור קירינאיקה לרבות בירתה בנגאזי. הגרמנים שלחו את פילדמרשל רומל לסייע לכוחות האיטלקיים.
באפריל-מאי 1941 כבשו הגרמנים את בנגאזי. הגיעו משאיות ואספו את כל יהודי בנגאזי והסיעו אותנו אל מחנה "ג`אדו", כ-150 ק"מ מהעיר טריפולי. מאחר ואני וכל אחיי היינו ילדים לא עבדנו במחנה. אמי חלתה בטיפוס ורק אבי עבד עבודת פרך.
בשנת 1942 נפטרו שני אחיי, יעקב ושרה, מטיפוס המעיים, משלשולים והקאות.
הגרמנים והאיטלקים שמרו על המחנה. מטוסים בריטיים הפציצו את המחנה ואחיה של אמי, נסים, נהרג בכניסה למקלט, בן 20 היה במותו. אבי התעוור בעין אחת כתוצאה מהדף של פצצה.
במחנה חלו יהודים רבים בטיפוס וכולנו התמלאנו כינים. מאחר שהייתי הבת הבכורה טיפלתי באמי החולה ובאחיי הצעירים. מחנה ג`אדו היה הקשה מכל המחנות שהוקמו. מתוך 2,600 היהודים שהובאו לשם נפטרו כ-500 איש מתשישות, מרעב וממחלות.
בינואר 1943 שוחררנו בידי הבריטים.
הוריי עם חמשת ילדיהם שבו אל ביתנו בבנגאזי. הבית היה ריק לחלוטין. הכפריים עקרו אפילו את הדלתות ממקומם ובזזו את כל רכושנו.
התחלנו ללמוד עברית ב"חדר". בשעות הבוקר למדו הבנים ואחר הצהריים הבנות.
אמי תפרה לצבא האנגלי מכנסיים וכן מכנסי רכיבה. אבי עבד ב"מושבה פנינה" – זה היה שמה של חברת החשמל בעיר.
בשנת 1949 עלינו ארצה מנמל טריפולי והגענו אל שער עלייה. כולם שוכנו באוהלים פרט לאמי שהייתה חולה במיגרנה ועל כן זכינו להתגורר בצריף.
בארץ התחלתי לעבוד בגן ילדים דתי במעברה ובערב למדתי באולפן.
בשנת 1956 נישאתי לחיים. אותו שבוע נישאנו אחותי ואני. אני פניתי עם בעלי ליד אליהו ואחותי לחולון.
לבעלי ולי נולדו שני ילדים: פנחס - למד בבית הספר בצלאל ציור ופיסול וכן מחשבים, ומיכל -רופאת משפחה.
זכינו ליהנות משני נכדים: מורן ומיטל.
בשעה שילדיי בגרו עבדתי כמקדמת מכירות בחברת תלמה במשך 20 שנה.
התנדבתי בבית החולים תל השומר בביתן 40, ביתן ניתוחי מוח, במשך עשר שנים ובשנה האחרונה עבדתי ככוח עזר בשכר.
בשנת 2000 עברתי להתגורר ב"עד 120" וכיום אני עוסקת במימוש תחביביי: ציור, פיסול, שירה במקהלה ובחוג לדרמה.