נולדתי בשנת 1919 לחיה-פרל ולאפרים בעיר יסי שברומניה. אבי הוסמך לרבנות. לאבי הייתה חנות בגדים. הוא שימש חזן בבית הכנסת והיה מורה לעברית. הבית היה בעל צביון דתי. המשפחה מנתה שלושה ילדים: מרים, יצחק ואני. למדתי 12 שנים בבית הספר היסודי והתיכון אך לא הספקתי להשלים את הבגרות.בשנת 1938 ממשלת גוגה-קוזה חוקקה חוקים בהשראת חוקי נירנברג. תלמידים יהודיים למדו בבתי הספר אך החלה רומניזציה והעסקים היהודיים הולאמו. בני ה-18 נצטוו להיות במסגרת טרום צבאית. נשלחתי לעבוד בחפירות כנגד הטנקים למשך שבוע.
בשנת 1940 כונן יון אנטונסקו ממשלה לאומנית פרו גרמנית שהסתייעה בתנועה הפשיסטית האנטישמית "משמר הברזל". רומניה הייתה בעלת ברית של גרמניה והצבא הרומני הגיע עד סטלינגרד. היהודים גורשו מהצבא ונלקחו למחנות עבודה, בתחילה בעיר יסי וב-1941 נשלחו למחנות כפייה. ב-17 ביוני 1941 נשלחתי למחנה כפייה בטירגו ז`יאו. העברנו פחם מן המכרות לקרונות והם שימשו את הגרמנים בחזית ברית המועצות.
ב-25 ביוני 1941 נערך פוגרום בעיר יסי. רוב המרצחים היו רומנים ומיעוטם גרמנים. אבי ספג מכות רצח, ובשנת 1942, שנה לאחר הפוגרום נפטר בשל ההלקאות. גם דודי ושני בניו נהרגו.
עבדתי מקיץ 1941 עד ספטמבר 1942 במחנה הכפייה בטירגו ז`יאו. כל 400 היהודים נשלחו לטרנסניסטריה. נשלחתי למחנה הריכוז שהיה גם מחנה פוליטי ואפניארקה הקרוב לבוג. במחנה ביצעו בנו ניסויים רפואיים. נתנו לנו רק קומץ קטניות שנועדו במקור לבהמות ו-200 גרם שעורה מעורבת בקש. אסירים רבים סבלו מהרעלה ומשיתוק גפיים תחתונות. בספטמבר 1943 החזית התקרבה ונשלחנו למחנה רבניצה ולגרוסולובו. אני, יחד עם 400 היהודים מטירגו ז`או, נשלחנו למחנה גרוסולובו. כ-70 יהודים נשלחו ממקומות אחרים ומן הכלא הפוליטי למחנה רבניצה. ב-19- - 20 במרס 1944 נרצחו 54 איש מתוך קבוצה של 57 בידי הרומנים והגרמנים.
במרס 1944 הועברתי למחנה טירגו ז`יאו. ב-24 באוגוסט 1944 נערך פוטש ברומניה ורומניה עברה לצד בעלות הברית. אותו יום שוחררתי מן המחנה. כל תקופת השואה אמי ואחי נשארו ביסי. בשנת 1945 נשאתי לאישה את ז`נטה-שינדל לבית אורנשטיין.
בנובמבר 1944 סיימתי את הבגרות. משנת 1945 - 1948 למדתי משפטים באוניברסיטת יסי. ב-1950 המשכתי את לימודיי במוסקבה ובשנת 1957 קיבלתי את הדוקטורט בבוקרשט.
משנת 1957 - 1969 הייתי מרצה באוניברסיטת יסי והייתי פרופסור בכיר למשפטים. כתבתי מחקרים רבים שהתפרסמו בספרים שונים: באנגלית, רומנית ובעברית: "על התחיקה האנטישמית של ממשלת גוגה-קוזה בהשראת חוקי נירנברג", "המאבק להישרדות במחנה ההסגר ואפניארקה", "הפוגרום ביאסי מה-29 ביוני ועד ה-6 ביולי 1941", "מעמדם המשפטי של יהודי רומניה בעת מלחמת העולם השנייה" וברומנית את "ואפניארקה". זכיתי לפרס ספרותי מקרן תרבות ע"ש ינקולוביץ בשנת 1999.
בשנת 1982 עליתי ארצה ועבדתי 5 שנים באוניברסיטת חיפה במחקר בנושא השואה מהצד המשפטי ובענייני חקיקה.
לרעייתי ולי נולדה בת, אופליה.
זכיתי ליהנות משני נכדים: תום ומיכאל ומנין: יפתח.