בר-שי צפורה ז"ל

צפורה למדה שתי כיתות בבית הספר הרומני.
בספטמבר 1940 מונה גנרל יון אנטונסקו לראש הממשלה וכונן ממשלה לאומנית פרו גרמנית, שהסתייעה בתנועה הפשיסטית האנטישמית "משמר הברזל" שבזזו והרגו יהודים.
בשנת 1941 החזירו הרומנים לשטחיהם את אזורי בסרביה, בוקובינה וצפון מולדביה שהיו תחת שלטון ברית המועצות.
בספטמבר 1941 הצטווה הצבא לאסור את יהודי הערים וחיילים קיבלו הוראה להרוג את כל היהודים שימצאו באזורים הכפריים. הגירושים החלו בספטמבר 1941 עד סתיו 1942. בין 150,000 – 185,000 יהודים גורשו למחנות בטרנסניסטריה.
יהודי העיר הועברו בשנת 1942 למחנה ברשט שבטרנסניסטריה. הוריה נפטרו במחנה. אחותה הבכירה הניה נפטרה ממחלת הטיפוס בה לקתה. צפורה נשלחה לבית יתומים ושהיתי בו משנת 1942 עד שנת 1944. במחנות שרר רעב, קור ומגפות. את היהודים הכלואים העבידו בעבודות קשות, תוך התעללות אכזרית והרג.
בסוף 1943 החזירו שלטונות רומניה את היהודים מטרנסניסטריה למקומות מושבם ברומניה, בעקבות לחצים שהופעלו על הממשל והתקרבות החזית לאזור. באפריל 1944 שוחררה טרנסניסטריה על ידי הצבא האדום. בוקובינה ובסרביה שוחררו ב-10 באפריל 1944 בידי הצבא האדום.
בעזרת הצלב האדום והקהילה היהודית ברומניה נשלחה לבוקרשט. בבוקרשט שהתה חודשים אצל משפחות יהודיות.
בשנת 1944 עלתה ארצה באניית המעפילים "בולבול".
צפורה התחנכה במוסד "עלייה" בפתח תקוה שהיה שייך לנשות מזרחי באמריקה.
בשנת 1953 סיימה את בית הספר לאחיות "הדסה". צפורה עבדה בבית החולים מאיר. בשנת 1974 מונתה למרכזת חת"ש (חינוך תוך שירות)
בשנת 1956 נישאה לשמעון. בשנת 1960 עברו לרמת הדר.
לצפורה ושמעון נולדו שלושה ילדים: אהוד - עובד בבטחון בבנק, דוד – עצמאי, ומיכל - דיאטיקנית ומלמדת מחול אירובי.
צפורה זכתה לראות נכד אחד: עדו.
צפורה נפטרה בשנת 1980. יהי זכרה ברוך.