נולדתי בשנת 1935 לבלימה ושמעון קרוצ`רו בעיירה הרצה-דורוהוי במולדביה שברומניה. אבי היה סוחר ביצים. הבית היה בעל צביון מסורתי. המשפחה מנתה שלושה ילדים: שאול, טוני ואני.באוגוסט 1941, על פי הסכם שנחתם בין גרמניה לרומניה העבירו הגרמנים למִנהל הרומני אזור ששכן בין נהר הבוג לנהר הדנייסטר שכונה בשם טרנסניסטריה.
ערב המלחמה ישבו בשטח זה כ-300,000 יהודים ועשרות אלפים מהם נרצחו בידי יחידות האיינזצגרופה הגרמניות.
אחרי כיבושה הייתה טרנסניסטריה למקום ריכוז ליהודי בסרביה, בוקובינה וצפון מולדביה, שגורשו באכזריות בפקודתו הישירה של שליט רומניה, יון אנטונסקו. מספר המגורשים הסתכם ב-150,000 יהודים. היהודים רוכזו במחנות ובגטאות ארעיים ששררו בהם רעב, קור ומגיפות. את היהודים הכלואים העסיקו בעבודות קשות, תוך התעללות אכזרית והרג. הצבא הרומני היה פחות יעיל ושיטתי מן הצבא הגרמני ובמחנות הריכוז התאפשרה הברחת מזון. במחנות העיקריים שהוקמו באזור נטבחו עשרות אלפי יהודים בידי הז`נדרמים הרומנים, המשטרה האוקראינית ויחידה גרמנית מיוחדת. כ-90,000 יהודים נספו בטרנסניסטריה.
עם פלישת הגרמנים לאזור, הוצאו יהודים רבים להורג ביניהם האח של אבי עם כל בני משפחתו. כעבור שבועות ספורים נלקחנו מעבר לנהר הדנייסטר למחנה טרנסניסטריה במוגילב. שתי סבותיי נפטרו בדרך למחנה טרנסניסטריה.
הוכנסנו לחדר יחד עם משפחות רבות וחיינו בצפיפות נוראית. אבי הופרד ממשפחתנו ונשלח לעבודת כפייה בטולצ`יין. נשארתי סגורה בבית יחד עם אחי. הרעב היה קשה מנשוא. המוצא היה להתגנב החוצה ולחטט בגל ערמת הזבל בתקווה למצוא קליפות תפוחי אדמה וכן שאריות מזון על מנת לא לגווע ברעב. הובלנו לכפר גרומיקה וחיינו אצל משפחת גויים. המשכנו לסבול חרפת רעב והיינו רועדים מתחת לשמיכה מלאת כינים. תקופה מסוימת ישנו בחוץ תחת כיפת השמיים בעיצומו של החורף הקשה. לילה אחד חזרתי ללא היתר למוגילב כשאני לבושת סמרטוטים. בקשיים מרובים מצאתי מקום להניח את ראשי.
בסוף 1943 הועלינו על קרונות סגורים והוחזרנו לדורוהוי. אמי הוכתה בדרך מכות נמרצות בשעה שניסתה להשיג עבורנו בגדים.
במרס 1944 שוחררנו בידי הצבא האדום בדורוהוי. נשארנו בעיר עד לעלייתנו ארצה. ברומניה למדתי שבע כיתות.
בשנת 1951 עלינו ארצה אל שער העלייה שם שהינו מספר חודשים. הועברנו למעברת אגרובנק שבחדרה ולאחר כשנה עברנו לגבעת אולגה.
בשנת 1956 נישאתי לשלמה ברודי ועברנו להתגורר ברמתיים.
בארץ עבדתי בקטיף תפוזים, באריזה ובבית חרושת לשימורים "פרי זה".
נולדו לבעלי ולי שלושה ילדים: רחל – עובדת באומנות בניו זילנד, מנחם – מהנדס אלקטרוניקה בלונדון, ושי ז"ל.
זכינו ליהנות מארבע נכדות: ירדן, קרן, טל וגיל.