ברקוביץ אברהם ז"לאברהם נולד בשנת 1929 ללאה וליעקב ברקוביץ בפיניה, בקרפטים שבצ`כוסלובקיה. האבא היה ממשפחת חוטבי עצים. המשפחה הייתה בעלת צביון חרדי. לאברהם היו עוד ארבעה אחים: אריה-לייב, בלומה, ינטה ופרל. אברהם למד ב"חדר" חמש שנים.
בטרם פלשו הגרמנים לצ`כוסלובקיה, ברחה המשפחה ליער והסתתרה בו במשך חודשיים.
ב-19 במרס 1944 פלשו הגרמנים לקרפטים. לאחר ששבו אל ביתם נלקחה המשפחה לגטו. אברהם וכל בני משפחתו נשלחו בחודש מאי 1944 למחנה ההשמדה אושוויץ בירקנאו. האב הקשיש בעל הזקן והפיאות הופרד מבניו ואילו האם ובנותיה נשלחו למשרפות. אריה ואברהם עבדו בעבודות פרך שכללו בעיקרן סחיבת אבנים ממקום למקום ובניקוי המחנה. אברהם, צעיר האחים, שהיה חסון וגבוה מאחיו אריה דאג כל העת לחיי אחיו. את מנת הלחם הדלה היה שומר עבור אחיו. יום אחד נתפש בידי גרמני בשעה שהחזיק ברשותו פרוסת לחם אותה התכונן לתת לאחיו. אברהם ספג בשל כך מכות בבטנו. הגרמני תקע תפוח אדמה בפיו והעמידו כל היום ליד גדר התיל החשמלית על מנת שלא יוכל לזוז ממקומו. אברהם עמד בגבורה בעונש ולא מש ממקומו. אריה ואברהם נשלחו למחנה הריכוז דכאו שבגרמניה וגם שם עבד בניקיון המחנה. אריה ואברהם נשלחו למחנה לנדסברג שבגרמניה והשתחררו יחדיו ב-27 באפריל 1945 בידי האמריקנים.
עם השחרור יצאו מן המחנה בלוויית שני חברים ופלשו לבית נטוש של משפחה גרמנית. הם מצאו מזוודה מעל לארון שהייתה מלאה בשטרות גרמנים. מאחר שהאינפלציה בגרמניה הייתה כה גבוהה וערך הכסף היה אפסי, העיפו את שטרות הכסף מבעד לחלון החוצה כי חפצו להשתמש רק במזוודה. החבורה לקחה ביצים כדי לאכול אותן. כנראה שהביצים היו מקולקלות ויתכן שהן הגורם שהחריף את מחלת הדיזנטריה שפקדה את אריה. אריה שהיה חלש מאוד לקה בדיזנטריה חמורה. אברהם לקח את אחיו על אופניים לבית החולים. בית החולים סירב לאשפזו. אריה נפטר על מדרגות בית החולים, זמן קצר לאחר השחרור. אברהם שלא יכל לראות את אחיו מת עזב את המקום בסערת נפשות ולא ידע מי קבר את אחיו והיכן הוטמנה גופתו. אברהם נותר יחידי מכל משפחתו. אברהם עזב את גרמניה ועבר לאיטליה.
בשנת 1947 הפליג באנייה ארצה. המעפילים נתפשו בידי הבריטים ונשלחו למעצר באי קפריסין. הוא שהה כשנה באי עד שהותר לו לעלות ארצה. שנה התגורר במוסד הדתי ברמת הדר. אברהם התגייס לצה"ל והיה מדריך זחלמים בשריון והתגורר ברמתיים בבית משפחת קאושני. את מלכה רעייתו הכיר במכולת שניהל אביה ואליה הגיע בכל הזדמנות שנקרתה לו. כשקיבל חבילה מדודו ביקש את עזרתה האדיבה של מלכה שתסדר לו את תכולת החבילה. הזוג נישא בשנת 1952.
אברהם היה קבלן עבודות עפר.
לזוג נולדו שלושה ילדים: לאה - עובדת בעיריית הוד השרון, יעקב - מהנדס כבישים ואריה – בעל חנות למוצרי מחנאות.
לזוג תשעה נכדים: אייל, יובל, מיכל, בן-אברהם, גל, דר, עמרי, ירדן ועידן.
אברהם נפטר בשנת 1980, יהי זכרו ברוך.