ישעיהו נולד למרים ודוד בעיר לודז` שבפולין. אביו היה סופר סת"ם, אדם חכם ומלומד מאד. הבית היה בעל צביון דתי. המשפחה מנתה ארבעה ילדים: ברכה, דינה וישעיהו. ישעיהו עבד במפעל לרקמה אומנותית שהיה בבעלות המשפחה. הם רקמו רקמות מהודרות וכן מונוגרמות על מפות שולחן, מצעים, כפפות, כובעים וגרביים.
ב-1 בספטמבר 1939 פלשו הגרמנים לפולין.
ב-1 במאי 1940 נסגר הגטו בלודז`. בגטו הצטופפו כ-164,000 יהודים. הגטו היה מוקף בגדרות עץ וקצתו בחומת אבנים.
בשעה שנכנסו היהודים לגטו נטל אביו את ספר התורה אותו כתב והביאו לגטו. ספר תורה זה אבד בגטו ועקבותיו לא נודעו לעולם.
ישעיהו עבד בגטו במכבי האש. האחות עבדה כמשרתת אצל גרמני. האחות למעשה סידרה לאחיה את עבודתו במכבי האש.
כשהחלו האקציות, ברח ישעהו מגטו. אמו, אביו ואחותו דינה נפטרו בגטו. אחיו נספה מחוץ לגטו.
ישעיהו השתחרר בידי הצבא האדום. אף אחותו ברכה שרדה את השואה.
ישעיהו הכיר את רעייתו במשרדי הקהילה והם נישאו בשנת 1945.
בשנת 1946 עברו לגרמניה, שם נולדה בתם.
בשנת 1948, לאחר קום המדינה, עלתה המשפחה ארצה. המשפחה הגיעה לגבעת אולגה. כעבור זמן קצר קיבלו מדודתו של ישעיהו, שהגיעה ארצה בשנות ה-20, סכום כסף בעזרתו עברו להתגורר בגני צבי. עד תום הבנייה שכרו חדר אצל משפחת אושינסקי בהדר.
בתחילה עבד ישעיהו בעבודות דחק ואחר עבד בהנחת רעפים במגדיאל. ישעיהו החל לעבוד במאפייה בהוד השרון ואחר בשמירה במוזיאון תל אביב.
לזוג נולדו שני ילדים: רחל ודוד - גמלאי צבא קבע.
הזוג זכה ליהנות משישה נכדים: עדנה, דני, חיים, מיקי, רונית ואבישי.
יהי זכרו ברוך.