גורנשטיין אדם (אברהם)נולדתי בשנת 1923 לחנה ולשלמה בפלונגה שבליטא. אבי היה מורה ב"חדר". הבית היה בעל צביון דתי מאד. המשפחה מנתה ארבעה ילדים: יצחק, פרומה, מרים ואני. אחי יצחק היה רב בעיר עד שהגיעו הרוסים. אחי יצחק ואני למדנו שלוש שנים בישיבה בטלזר.
ב-24 ביוני 1941 פלשו הגרמנים לליטא. משפחתי ברחה לברית המועצות. כל תקופת המלחמה חיינו בעיר קירוב.
התגייסתי לצבא הליטאי לדיוויזיה ה-16. גם אחי יצחק היה מגויס ליחידה. יצחק נהרג בקרב נגד הגרמנים בארול.
בשנת 1944 נפצעתי בראשי וברגליי במהלך הקרבות בבילורוסיה ושתי רגליי נקטעו. בעקבות פציעתי החמורה שוחררתי מן הצבא.
אחיותיי פרומה ומרים נותרו לגור עם אמי.
בתום המלחמה שבתי לווילנה. אמי ואחותי מרים נפטרו בווילנה אחרי המלחמה, אחותי פרומה עדיין גרה בעיר.
בשנת 1954 נשאתי לאשה את גניה ועבדתי כחייט.
היינו מסורבי עלייה כעשר שנים והשלטונות לא אפשרו לנו לעלות ארצה.
בשנת 1972 עלתה חמותי ארצה ובספטמבר 1988 עלינו אני, אשתי ובתי ארצה.
נולדו לי שתי בנות: מנה - זמרת אופרה בווילנה, ויהודית - אחות בבית החולים בארץ.
עד שנת 1980 עבדתי כחייט ואחר יצאתי לגמלאות.
זכינו ליהנות משני נכדים: גבי ומילה.