נולדתי בשנת 1931 לפרומה ולאשר גיט בעיר רובנו שבפולין. אבי היה סוחר. הבית היה בעל צביון חרדי. המשפחה מנתה שלושה ילדים: חיים, יעקב ואני. למדתי שתי כיתות בבית הספר הפולני וכיתה נוספת כשברית המועצות כבשה את פולין. הלימודים היו ביידיש.ברית המועצות שלטה בפולין מ-1939 עד 1941 על פי הסכם עם הגרמנים.
ב-22 ביוני 1941 פרצה המלחמה בין גרמניה לברית המועצות. האוקראינים שלטו בעיר. אני שהיתי בקייטנה ולא הייתי יכולה לחזור הביתה. אמי הגיעה ולקחה אותי מהקייטנה.
ב-24 ביוני ברחנו לדוד של אמי בעיירה ליד רובנו ולמחרת בבוקר יצאנו את העיר. בלילה ישנו בבית הכנסת. ב-25 ביוני היו הפצצות כבדות. מטוסים גרמנים הפציצו אותנו בפצצות נפל"ם. רוב הבתים היו עשויים עץ וכל העיר בערה. אף הצבא האדום נסוג. החלה בריחה המונית מהעיר. בדרך איבדנו את אמנו שכנראה נהרגה. המשכתי את מסעי עם אבי. אחי יעקב נעלם ועקבותיו אבדו לעד. את אחי חיים מצאנו בדרך לברית המועצות.
ברחנו לברית המועצות והגענו לאוזבקיסטן. אבי שמר על סוסה בקולחוז בעיירה קטנה באוזבקיסטן. חלינו בקדחת טרופית ונלקחנו לבית חולים, שם נפטר אבי. אחי חיים גויס לצבא האדום. הועברתי לבית יתומים ולמדתי בבית ספר רוסי. אחות סובייטית שגילתה כלפיי אהבה עזרה לי. האחות, דודה ואריה, תמכה וסייעה לי רבות. היא השיגה למעני מזון ושמן דגים, עזרה לי להתרחץ, והביאה לי מים חמים. כשהסתימה המלחמה היא רצה מיד לספר לי. היה לה רדיו עם אוזניות ובו שמעה רק את שידורי רדיו ברית המועצות. היא סיפרה שבעיירה אחרת קיים בית יתומים ובו לומדים ילדים פולנים שרובם יהודים. התקבלתי למוסד זה ואכן היה לי קל יותר במחיצתם. בתום המלחמה, במאי 1945, המשכתי להתגורר במקום ורק בשנת 1946 יצאתי מפולין עם קבוצת ילדים יהודים פולנים והגענו לעיירה גוסטינין הסמוכה לעיר לודז`.
הצטרפנו לתנועת "נוח"ם" - נוער חלוצי מאוחד. עלינו ארצה בעלייה ב` בשנת 1947 באנייה "תיאודור הרצל" כשעל סיפונה 2,641 מעפילים. במסענו עברנו את צ`כוסלובקיה, אוסטריה וגרמניה בה שהינו במחנה כמה חודשים במחנה עקורים, משם יצאנו למרסיי שבצרפת.
כשהפלגנו ארצה עקבו אחרינו משחתות בריטיות וכשהגענו לנמל תל אביב התפתח קרב עז ונהרגו שלושה מקבוצתנו וכמה נפצעו. נשלחנו למעצר במחנה בקפריסין ושהינו שם כעשרה חודשים.
בדצמבר 1947 עלינו ארצה במסגרת עליית הנוער. הגענו לקבוצת כנרת ועבדתי שנתיים בגידול ירקות. התגייסתי לנח"ל ובהפוגות שבתי לקבוצת כנרת.
בשנת 1949 הייתי בין מייסדי קיבוץ האון. חייתי במקום חמש שנים ועבדתי בגן ירקות ואחר כך בהנהלת חשבונות. עברתי להתגורר בכפר סבא ועבדתי במס הכנסה.
בשנת 1956 נישאתי למשה. נולדו לנו שני ילדים: אבי - עובד בהיי טק, ואהובה - מורה למתימטיקה.
גם היום בהיותי בגמלאות אני עובדת במועצת רמות השבים בהנהלת חשבונות.
זכינו ליהנות מחמישה נכדים: יובל, רביב, עומר, יניב ואלון.