מסעודה נולדה בשנת 1915 למרג`נה ולחלפו חיון בעיר טרבלס שבלוב. אביה עבד בבניין והמשפחה חייה בעוני רב. בשנת 1930 נישאה מסעודה לציון בטרבלס שבלוב. לוב הייתה נתונה לשלטון איטלקי. ב-10 ביוני 1940, עם הצטרפות איטליה למלחמה, קיבלו השלטונות בלוב הוראה לכלוא את היהודים במחנה ריכוז שהוקם בג`אדו, כ-150 ק"מ מהעיר טריפולי.ב-9 בדצמבר 1940 פתחו הבריטים במתקפה על האיטלקים ולוב נכבשה.
באפריל-מאי 1941 הסתערו הכוחות הגרמנים בפיקודו של הפילדמרשל רומל וכבשו את לוב.
בחודשים יוני-דצמבר 1942, בעקבות קרבות קשים באזור קירינאיקה, הוצאו צווים אנטי יהודיים שפגעו בכל יהודי לוב. על היהודים הוטלו הגבלות חמורות בתחום הפעילות העסקית והחזקת נכסים. הגברים היהודים חויבו לעבוד בעבודות כפייה.
במשך המלחמה נכלאו יהודי לוב בשני סוגי מחנות: במחנות הסגר של נתיני אויב יהודים ולא יהודים, שנחשדו בפעילות עוינת. השומרים היו איטלקים ותנאי המעצר לא היו חמורים.
מחנות הכפייה שהוקמו בשנת 1942 בסידי אל עזיז, בבוקבוק ובמחנה ג`אדו היו הקשים ביותר.
בעת המלחמה ברחה המשפחה לכפר הערבי עמרוס. הם חיו בכפר במשך שלוש שנים בחדר אחד עם עוד שתי משפחות. בחדר גרו כ-15 נפשות.
במלחמה איבדה מסעודה את בתה התינוקת שהייתה בת שמונה חודשים כשנפטרה מחוסר מזון וממחלה.
בינואר 1943, בתום המלחמה, חזרה המשפחה לטרבלס ונאלצו למכור את ביתם ואת כל רכושם.
בשנת 1949 עלתה המשפחה ארצה באנייה שאורגנה בידי מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית. מסעודה הגיעה ארצה עם בעל וחמישה ילדים.
המשפחה שוכנה בשער עלייה. הם עברו לבית-ליד וגרו בתחילה באוהל ואחר בצריף.
בשנת 1950 הגיעו לרמתיים.
הבעל ציון היה סנדלר וכן עבד בעבודות שונות בחקלאות.
בארץ נולדו להם עוד שלושה ילדים, כך שמשפחתם מנתה שמונה ילדים: אהרון, צור, נסים, יוסף, מלכה, רחל, זריפה ומרים.
ציון ומסעודה זכו ליהנות מ-39 נכדים, מ-61 נינים ומשישה בני נינים.
מסעודה נפטרה בשנת 2004, יהי זכרה ברוך.