דב נולד בשנת 1929 לויקטוריה ולנחום וינטראוב בעיר קרקוב שבפולין. האב היה מהנדס חשמל ומנהל טכני של טחנת קמח ומאפייה בשם זיארנו. המשפחה חיה במתחם המפעל. המשפחה הייתה בעלת צביון חילוני-ציוני ומנתה שני ילדים: חנה ודב. אומנת טיפלה בילדים. מגיל שש למד דב חמש שנים בבית הספר בקרקוב בגימנסיה העברית ע"ש ד"ר חיים ויצמן שנסגרה ב-1939.עם פרוץ המלחמה ברח האב לאזור הרוסי של פולין. האם וילדיה שגורשו מדירתם במפעל, נשארו ללא אמצעי קיום והאם מכרה את רכושה. המשפחה עברה להתגורר בדירת הסבתא בוויליצ`קה בתנאי מחסור ועוני, כשהאם מנסה למנוע ממשפחתה חיי רעב. דב, במסווה של פולני, הלך למפעל זיארנו ושם קיבל מעט קמח או לחם בגנבה. חנה עבדה בעבודת כפייה במכרות המלח ואף היא הביאה מעט אוכל לביתה. בסוף 1941 החמירו הרדיפות והאקציות. באקציה הגדולה והאחרונה נשלחו כל יהודי ויליצ`קה למחנות הריכוז. המשפחה הענפה, שכללה גם סבתא ודודים, התחבאה בזמן האקציות בבית מכרים פולנים. היהודים שנותרו בכפר נתפשו בידי הגרמנים והובלו לבית הקברות היהודי בוויליצ`קה. דב ניצל את המהומה ששררה במקום ונמלט. ההרג לא פסח על אמו, סבתו, דודות, דודים ובני משפחותיהם. דב התגנב לגטו קרקוב ושם פגש את אחותו. דב הגיע לאביו בהשתמשו בתעודת לידה מזויפת. דב עבד עם אביו במחנה הריכוז בדרוהוביץ במפעל הנפט. לאחר זמן מה נשלח למחנה פלשוב שבפולין, למחנה הריכוז מאוטהאוזן באוסטריה, גוזן ובשנת 1945 לגונס קירכן. ב-5 במאי 1945 שחררו האמריקנים את המחנה כשדב מוזלמן וחולה בטיפוס. דב נלקח לבית החולים בלינץ שבאוסטריה עד להחלמתו.
דב גילה שאחותו חנה ניצלה ממחנה הריכוז ברגן בלזן ונשלחה לבית החולים בשוודיה. האחות לקתה בשיתוק כללי כתוצאה מתלאות המלחמה. האחות לא הקימה משפחה ונפטרה בדמי ימיה.
בשנת 1946 פגש דב במחנה הפליטים פלדפינג ליד מינכן שבגרמניה את אביו החולה בלבו והלוקה במחלת הסרטן. האב שהיגר לארצות הברית נפטר לאחר שנים מספר.
בשנת 1947 עלה דב ארצה בעלייה ב` באניית מעפילים שעוליה גורשו לאי קפריסין. דב והמדריך הישראלי קפצו לים ולפיכך לא גורשו לקפריסין. דב הצטרף לקיבוץ משמר השרון. בעקבות המעבר לקיבוץ גמר בלבו אומר למחוק את אימת השואה מזכרונו.
דב גויס לפלמ"ח לגדוד 4 והשתתף במלחמת השחרור ומלחמת סיני. הוא שירת בצבא הקבע ביחידות השדה. בשנת 1964 היה מפקד הר הצופים. השתתף במלחמת ששת הימים ומלחמת יום כיפור. דב השתחרר בשנת 1972 בדרגת סגן אלוף. במסגרת תפקידו במחלקת ההיסטוריה תיעד את מלחמת ששת הימים ואת מלחמת יום כיפור. שני המסמכים נותרו חסויים עד היום הזה.
בשנת 1952 דב נשא את חנה לאישה.
דב למד באוניברסיטה וקיבל תואר ד"ר בחינוך, בד בבד עבד באוניברסיטה. במסגרת לימודיו כתב ספר בשפה הגרמנית בנושא חינוך מיוחד ומחוננות.
לחנה ולדב נולדים שלושה ילדים: סמדר - מנהלת בית ספר, ד"ר שריג - מדען העוסק בחַי במים מתוקים, וזיו - מהנדס כימיה וחומרים, סגן אלוף בצה"ל העוסק בפיתוח אמצעים להגנת חיי אדם.
הנכדות שנולדו: עינב, ענבל, מעין, נופר, ליר, מגל ושובל.
דב נפטר בשנת 1986, יהי זכרו ברוך.