המרמש אברהם (בומק) ז"לאברהם נולד בשנת 1912 לסופיה-זיסל ולברנרד-דב בעיר לודז` בפולין. האב היה בעל בית חרושת לטכסטיל. המשפחה הייתה אמידה ומודרנית ולה בית גדול ומשרתים. זה היה בית בעל צביון ציוני ודיברו בו עברית ולא יידיש. המשפחה הייתה קנאית לשפה העברית ולתרבות היהודית. כבר בילדותו חונך לציונות ולעלייה ארצה. המשפחה מנתה שני ילדים: רגינה ואברהם.
לאחר שאברהם סיים את לימודיו בגימנסיה העברית פנה ללמוד רפואה בבזל שבשוויץ. אברהם עבד כרופא בעיר טורקה שבפולין. בשנת 1940 נשא אברהם לאישה את הלנה. משפחתו נלקחה לגטו לודז` ואברהם ואשתו עברו לגטו ורשה. עד שנת 1942 עבד אברהם כרופא בטורקה. נולד לו בן – יעקב. בשנת 1942 חיסלו האוקראינים את כל יהודי גליציה המזרחית ביערות. יהודי טורקה והסביבה נשלחו למחנה ההשמדה בלז`ץ.
אברהם, רעייתו ובנם ברחו להונגריה. את הבן שלחו למונקץ` למשפחת קאלוש בתקווה שיינצל. אברהם והלנה הגיעו לבודפשט בשמות בדויים. הלנה - רוז`י בורגר ואברהם - הרש רוט. השניים הגיעו למחנה מעצר במגדולנה שבבודפשט. הלנה הגיעה למחנה ריכוז ביצ`ה ובעלה נלקח למחנה גורון. כל אזרחי פולין היהודיים ששהו בהונגריה נשלחו לאושוויץ. אברהם נשלח למחנה ההשמדה אושוויץ בירקנאו ועבד במחנה בניקיון ומשם עבר למחנה אחר ועבד במחצבה.
אברהם שוחרר בידי הצבא האדום והצהיר שהנו רופא ועבד בצבא האדום כרופא. אברהם חזר ללודז` כשהוא שוקל 30 ק"ג. כשבא לביתו, איים פולני על חייו באקדח וציווה עליו לחתום שהבית נמכר. אברהם ביקש פרוסת לחם מהפולנים וכולם סרבו. לבסוף פגש ברגינה ובעזרת תפוח אדמה ומרק הצילה את חייו. זושקה שץ שהייתה קצינה בצבא הפולני של שיקורסקי הכניסה אותו לביתה ודאגה לו. זושקה שארגנה את בריחת הילדים לארצות מוצאם הורתה לאברהם לצאת עם קבוצת ילדים מיוון. אברהם הגיעה עם הקבוצה לאיטליה. אברהם היה סבור שרעייתו הלנה לא בחיים והלנה סברה כך לגבי בעלה. פרופסור בנטוויץ מהארץ התעניין בגורלו ובגורל אישתו ובדרך מקרה נודע לו עליו מפי הציירת מירה המרמש שהוא מבריח ילדים במחנות העקורים ברומא. לאחר חיפושים רבים, יאוש ואכזבות הלנה מקבלת מכתב מהצלב האדום ונפגשת עם בעלה ברומא בשנת 1947. אברהם עבד כרופא במחנה. השניים עזבו לבארי ומשם נסעו למטפונד בו היה מחנה עליית הנוער.
ב-23 במרס 1947 עלו ארצה באנייה "מולדת" כשעל סיפונה 1,563 מעפילים. הם נשלחו למחנה המעצר בקפריסין ושהו בו כשנה. בשנת 1948 עלו עם בתם ארצה והתגוררו אצל משפחת בראון.
אברהם שרת בגבול הסורי כרופא במשך שנה תמימה וגר בקבוץ שמיר. הוא השתתף בכל המלחמות וזכה לאותות הוקרה מהצבא.
ברמתיים עבד כרופא משפחה בקופת חולים הכללית עד יציאתו לגמלאות.
להלנה ולאברהם נולדו שני ילדים: מיקה וצלר – גננת בעברה ועתה מורה בבית ספר, וישראל המרמש – הנדסאי. את בנם שהשאירו במונקץ` לא זכו לראות, לא ידוע מה עלה בגורלו.
הלנה ואברהם זכו ליהנות משישה נכדים: אביטל, ניבה, גיל, דרור, ניב ודנה ומנינים: ניצן ומאור.
אברהם נפטר בשנת 1999, יהי זכרו ברוך.