וולנר שושנה (רוזה) ז"לשושנה נולדה בשנת 1904 למשפחת שטיינר באוסטריה. לשושנה היו אח ואחות ואח מאמהּ החורגת. בגיל 18 עזבה את ביתה עם סכום כסף גדול בו הייתה אמורה לממן את לימודיה בפנימייה למלונאות, מקצוע אותו רצתה ללמוד. כל כספה נשדד לה ברכבת ועל כן המשיכה לנדוד ביבשת אירופה ולא שבה לביתה.
שושנה השתקעה בבריסל, שם הכירה את משה ונישאה לו.
ב-10 במאי 1940 פלשו הגרמנים לבלגיה, וב-28 במאי נכנעה בלגיה.
משה הבעל נשלח למחנה עבודה בבלגיה ושושנה נותרה בביתה.
בתום המלחמה שב משה ממחנה העבודה אל ביתו.
בשנת 1944 נולדה לזוג בתם יעל.
בשנת 1949 עלתה המשפחה ארצה. המשפחה הגיעה אל מעברת בית ליד. שושנה הייתה בהלם תרבותי. שושנה שהייתה בת תרבות המערב, התקשתה להתאקלם בתרבות הארצישראלית הכֹה שונה במהותה ובסגנונה מזו שהורגלה לה. שושנה נותרה שונה במהותה מיתר העולות החדשות ואומללה עוד שנים רבות.
המשפחה גרה במעברה מספר חודשים והייתה אמורה להשתקע בנהריה, עיר יקית במהותה המזכירה את תרבות המערב. לרוע מזלה לקתה שושנה בטיפוס הבטן והמעבר לנהריה התבטל. שושנה שלא יכלה לחזור לאוהל נשלחה עם בעלה ובתה לגני צבי. המשפחה גרה בשני חדרים שלא היו מחוברים וללא דלת.
האם הכתיבה אורח חיים שונה בביתה מכל שאר העולים סביבה. מאחר והצטיינה במלאכת הבישול והאפייה, עד מהרה נודעה בקרב כל שכניה כמבשלת וטבחית למופת. בביתה אכלו מאכלים שונים שלא נראו כלל בבתי שכנותיה. אף צורת ההגשה הייתה שונה, והושם הדגש על עיצוב המנה ואופן הגשתה. שושנה הייתה אופה לשכנותיה עוגות לאירועים שונים. היא הקדישה שעות רבות לעבודות המטבח והרבתה לאפות עוגות, בצקניות וממולאים. אך עם כל זה ששמה יצא לתהילה בגין בישוליה המופלאים, בתה ברחה לשכנות על מנת לאכול אצלם את מרק העוף "המכובס" עם האטריות והעוף הפשוט שכה ערבו לחיכה.
שושנה עבדה בארץ כמטפלת ילדים.
בתה היחידה יעל שותפה במפעל לעיצוב ויצוא טכסטיל לבית.
הזוג שושנה ומשה זכו לשני נכדים: מיכאל-מיקי ותמר.
שושנה נפטרה בשנת 1972, יהי זכרה ברוך.