וילהיים דוד (דזידר) ז"לדוד נולד בשנת 1906 לטרזיה וליצחק בעיר קומרנו שבצ`כוסלובקיה. אביו היה בעל מאפייה. הבית היה בעל צביון מסורתי. המשפחה מנתה חמישה אחים: רומי, אלכסנדר, יוליוס, קרול ודוד. דוד למד שבע כיתות וכן למד אופטיקה ועבד בטכסטיל.
בשנת 1942 נשלח דוד למחנה עבודה בהונגריה ועבד בעבודות כפייה שכללו הנחת פסי רכבת. במחנה זה עבד עד מאי 1944.
במאי שנת 1943 נשלחה אשתו של דוד עם הוריו למחנה ההשמדה אושוויץ בירקנאו, שם נספו.
במאי 1944 נשלח דוד למחנה רוונסברוק ועבד בבית החרושת למכונות. אותה שנה הועבר למחנה בוכנוולד וגם שם עבד בבית חרושת.
דוד נשלח למחנה נויברנדנבורג ומספרו היה 12927. דוד שוחרר במאי 1945 בידי האמריקנים.
דוד שב אל עירו קומרנו ופגש את שני אחיו ששרדו בשואה: קרול ואלכסנדר.
דוד עלה ארצה בשנת 1949 באמצעות הסוכנות מרומא עם אחיו קרול וגיסתו יולנדה באנייה "נגבה". דוד הגיע לשער עלייה ומשם עברה המשפחה לרעננה, מאחר וליולנדה היה שם אח והוא שיכנם בצריף.
שני האחים, קרול ודוד, פתחו את "קונדיטוריית וילהיים" ברמתיים, ויחד עם יולנדה הם ניהלו ועבדו בה כל חייהם. קונדיטוריית וילהיים נודעה בכל הארץ בשל איכות וטיב העוגות שנאפו בה, ועליה כתבו גם המשוררים יהודה עמיחי ויונתן גפן.
בשנת 1966 דוד נשא לאישה את יולנדה.
דוד תיעד את חייו במוסד יד ושם. תעודת האסיר שהונפקה לו במחנה נויברנדנבורג ובו מספרו האישי נשלחה לארכיון "יד ושם".
דוד נפטר בשנת 2001, יהי זכרו ברוך.