שמואל נולד בשנת 1925 למרים ונפתלי בכפר ליד בודפשט שבהונגריה. האב היה פחח. הבית היה בעל צביון מסורתי. המשפחה מנתה ארבעה בנים: פאלי, יהודה, רובי, ושמואל. שמואל למד בחדר וסיים 12 כיתות לימוד.ב-19 במרס 1944 פלשו הגרמנים להונגריה. שמואל, פאלי ויהודה נלקחו למחנות עבודה. הם בנו שוחות כנגד הטנקים של הצבא האדום. פאלי הגיע עד לגרמניה ועבד בבית חרושת למטוסים. שמואל ויהודה עבדו בתחומי הונגריה. כמאה אלף יהודים גויסו לעבודות כפייה בתחנות המעבר לפני שליחתם למחנות הריכוז.
שמואל ויהודה שוחררו ב-18 בינואר 1945 בידי הצבא האדום. פאלי שוחרר ב-1945 בידי האמריקנים. שאר המשפחה: אמא, שני תינוקות וביניהם רובי בן השלוש, סבים, סבות ודודים נשלחו למחנה ההשמדה אושוויץ בירקנאו בשנת 1944 ונספו במשרפות.
האב, שני אחיו, בני דודים וביניהם ארבעה אחים, שלוש אחיות ואח ניצלו.
אחיו של שמואל עלו ארצה לפני מלחמת העצמאות ונטלו בה חלק.
שמואל לקה בשחפת קשה ושהה בסנטוריום במשך שנתיים.
בשנת 1949 עלה ארצה לאחר שהייה במחנות העקורים באיטליה. שמואל הצטרף למחנה הכשרה כבר בהונגריה ועלה מנמל נפולי.
בתחילה הגיע לקיבוץ גבעת חיים. שמואל נמנה עם מייסדי קיבוץ יד חנה שהיה קיבוצם של עולי הונגריה. שמואל היה מרכז ענף הבננות בקיבוץ.
בשנת 1958 נשא לאישה את תמרה והזוג חי בקיבוץ.
בשנת 1971 עברו לאילת ושם עבד שמואל כפועל בנמל אילת.
לזוג נולדו שלושה ילדים: רמי – חי בארה"ב, צבי, וגיל ז"ל.
ב-1980 לקה שמואל במחלת הפוליו והיה רתוק לכסא גלגלים.
לתמרה ולשמואל נולדה נכדה אחת: מאי.
שמואל נפטר בשנת 1995, יהי זכרו ברוך.