נולדתי בשנת 1923 לטובה ולאפקה בעיר גרודנו שבפולין. בעיר גרודנו חיו לפני השואה 25,000 יהודים. אבי היה בעל כמה אוטובוסים. משפחתנו מנתה שישה ילדים: זלטקה, פרידל, ליבה, לזר, חמל ואני. הבית היה בעל צביון מסורתי. למדתי בבית הספר היהודי ביידיש שמונה כיתות.בשנים 1939 - 1941 שלטה בעיר ברית המועצות מכוח ההסכם שנחתם בינם ובין הגרמנים.
ב-22 ביוני 1941 הפרו הגרמנים את ההסכם של שרי החוץ ריבנטרופ-מולוטוב ופלשו לעיר. היהודים רוכזו בגטו של גרודנו.
בשנת 1942 נשלחתי לגטו.
בשנת 1943 נשלחתי בטרנספורט אל מחנה ההשמדה אושוויץ בירקנאו. על זרועי נחקק מספר קעקוע. עבדתי במחסני `קנדה`.
בינואר 1945 עם התקרבות הצבא האדום למחנה ההשמדה פונו האסירים ב"צעדת המוות" ונשלחתי למחנה קאופרינג שבגרמניה ועבדתי במחנה כספר.
במאי 1945 שוחררתי בידי הצבא האדום.
בשנת 1946 נישאתי בגרמניה לרחל. הצטרפנו לקיבוץ ועם תום ההכשרה עלינו ארצה ב-1 בנובמבר באנייה "לטרון" מנמל מרסיי שבצרפת. על סיפון האנייה היו 1,275 מעפילים.
נתפסנו בידי הבריטים וגורשנו לקפריסין. בחודש אוגוסט 1947 שבנו ארצה. הופנינו אל פרדס רוזנבלום שבקריית אונו ואחר כך עקרנו לקריית ישראל.
השתתפתי במלחמות ישראל: מלחמת השחרור, מבצע קדש ומלחמת ששת הימים.
בארץ עבדתי בבנייה עד יציאתי לגמלאות.
נולדו לי שני ילדים: טובה – מורה בבית הספר, ויצחק - מהנדס.
זכינו ליהנות מחמישה נכדים: עינת, עומר, דור, הדס ויפתח.
כעת אנו גרים בדיור המוגן "עד 120".