נולדתי בשנת 1936 לחנה ושמואל הוכמן בעיר ורשה שבפולין.
ב-1 בספטמבר 1939 פלשו הגרמנים לפולין.
הייתי ילדה כשהגרמנים נכנסו אל העיר. אמי החזיקה אותי בידיה. דודי מצד אבי שהיה עגלון העביר אותנו את הגבול לביאליסטוק. בעת המלחמה הועברו יהודים רבים לסיביר ובכללם משפחתנו. בעת המלחמה שהיתי בבית היתומים. לאחר פרק זמן בלתי ידוע הוציאה אותי אמי מבית היתומים מאחר והובא לידיעתה שיתכן ומשפחתנו תעבור למקום אחר. אמי נפטרה בנובוסיבירסק וכל המשפחה שבה עם אבינו לפולין.

אבי נשאר בפולין ואני עליתי לארץ לבדי יחד עם עליית הנוער, קיבוץ "דרור", מהעיר שצ`צ`ין לגרמניה.
בשנת 1948 עליתי יחד עם קיבוץ דרור ארצה באנייה "צרניה".
הגעתי לקיבוץ נען. כעבור שנה עברתי לפנימייה של בנות בשכונת מרמורק שברחובות.
בשנת 1954 נישאתי לבעלי שלמה ועברנו להתגורר בלוד.
בשנות ה-70 עברנו לגור בהוד השרון.
לבעלי שלמה ולי נולדו שלושה ילדים: דניאל – עובד בעירייה, יורם – נהג מונית ויצחק - חשמלאי.
עתה אנו נהנים מנכדנו: עינת, עמית, כפיר ועדן.