ציון נולד בשנת 1930 לטטה ולמסעוד בעיר בנגאזי שבלוב. בן שנתיים איבד את אביו. האב היה מתורגמן לשבע שפות. האב השאיר אלמנה ושלושה ילדים: יהודה, מסעודה וציון. האם טטה עבדה ככובסת בבתים למען רווחת ילדיה. הבית היה בעל צביון דתי-מסורתי.בשנת 1941 עם כניסת הגרמנים לבנגאזי שולחו היהודים למחנה ג`אדו, שהיה ממוקם בהרים הגבוהים. בנגאזי הופצצה כל לילה. במחנה ג`אדו נמצאו היהודים במחנה במשך שנה ושמונה חודשים. במחנה שרר רעב כבד. הילדים היו בורחים מתחת לגדרות וקונים דברי מזון מהערבים. הגברים עבדו בעבודות חסרות תכלית של העברת ערמות אבנים ממקום למקום. במחנה, מתוך 2,600 יהודים שהובאו אליו, נפטרו כ-500 איש מרעב וממחלת הטיפוס שפקדה את המחנה.
בינואר 1943 הבריטים כבשו את העיר ושחררו את היהודים ממחנה ג`אדו. היהודים שבו לבנגאזי.
בשנת 1951 עלה ציון לארץ באמצעות הסוכנות באנייה "עצמאות".
בשנת 1952 נשא ציון לאישה את אסתר.
בארץ עבד ציון במפעל לשימורים "פריכוז".
ציון השתתף במבצע סיני ומלחמת ששת הימים.
לאסתר וציון נולדו ארבעה ילדים: אשר - היה בצבא קבע ועובד כטבח בפנימייה, אברהם - עובד בתעשייה הצבאית, מזל - מזכירה ותמי - בשלנית בבתים.
ציון נפטר מהרעלה במלחמת יום הכיפורים בשנת 1973 – נחשב לחלל צה"ל, יהי זכרו ברוך.