טיבלום טובה ז"ל

טיבלום טובה (גוצ`ה) ז"ל

בשנת 1939, עם כניסת הגרמנים לעיר, נאלצה המשפחה לעזוב את הבית. בנובמבר 1940 הועברה כל המשפחה לגטו טומשוב. בגטו עבדה בעבודות כפייה קשות במתפרה. האב האמיד רכש לבנו דוד מסמכים ותעודות אך למרות זאת נלקח ב-1 בנובמבר 1942 עם בני המשפחה להשמדה במחנה טרבלינקה. שכנה העסיקה את טובה כדוגמנית המתפרה. ביוני 1943 הועברה טובה למחנה עבודה בשםZ.A.L בליז`ין. סביב צווארה נשאה את המספר 1127. במחנה זה עבדה בעבודת כפייה במכבסה ומאוחר יותר במפעל סריגה. ב-3 ביולי 1944 שולחה למחנה ההשמדה אושוויץ בירקנאו, על ידה השמאלית נחקק המספר 15862A. במחנה זה עבדה בעבודת פרך קשה בפלוגות שעבדו מחוץ למחנה בהנחת מסילת ברזל. טובה השתייכה לבלוק 22 בבירקנאו. עם כניסת הצבא האדום לפולין עסקה בפירוק הקרמטוריום באושוויץ ובקבירתו מתחת לאדמה. בינואר 1945 הועברה למחנה הריכוז ברגן בלזן שבגרמניה. במחנה זה עבדה במטווייה. טובה השתייכה לצריף 213 בו שוכנו כאלף נשים. בשעה שנחלשה לא קיבלה מזון כלל. ב-15 באפריל 1945 שוחררה בידי הצבא הבריטי בברגן בלזן. במלחמה איבדה טובה את האם רבקה, האב יעקב-מאיר, האח דוד, ואת האחיות שרה, גולדה-לאה, הגיסה רותי ושני ילדיה.

בגרמניה למדה טובה תדמיתנות ותפירה בבית ספר אורט. באוקטובר 1947 סיימה את לימודיה. באוגוסט 1948 נישאה למנשה בבניין האס-אס לשעבר, כהוכחה לגרמנים שדרכם לא צלחה במיגור היהודים. את שמלת הכלה נתנו האמריקנים והיא עברה מכלה לכלה.
בינואר 1948 עלו ארצה באופן עצמאי. טובה קיבלה סרטיפיקט מהבריטים בשל שחרורה מברגן בלזן. טובה ובעלה עלו על האנייה "ארגנטינה" והגיעו לנמל חיפה. הזוג עבר לגור במגדיאל בבית משפחת האח של בעלה, יצחק, ואחר עברו לבית סובלמן. בשנת 1948 פתח הזוג מתפרה ברחוב הראשי ברמתיים. על החנות התנוסס שלט "חייט מדופלם". בהמשך פתחו אף חנות להלבשה. בכרטיס הביקור נרשם: "הלבשה י. טיבלום רמתיים – בית עלימה, חייט ממדרגה ראשונה לגברים ולגברות, מקבל הזמנות גם עם בדי הקונה". בשנת 1958 עברו להתגורר ברמתיים.
לטובה ולבעלה מנשה נולדו שלושה ילדים: רבקה - מנהלת ההנצחה במושב נורדיה, שרה - מזכירה רפואית ודינה – אחות במחלקת טיפול נמרץ.
הזוג זכה ליהנות מ-11 נכדים: דגנית, ליאת, אפרת, דודיק, איתי, עמיחי, מנשה, גליה, תמיר, שירן והדס ומשלושה נינים: בר, ליאל ודולב.
מדברי טובה: "כשנולדו הנכדים מאד התרגשתי ולא האמנתי שאזכה לזה, וכשנולדו הנינות צבטתי את לחיי כדי לבדוק אם זה באמת קורה".
טובה נפטרה בשנת 2001, יהי זכרה ברוך.