נולדתי בשנת 1921 לבת-שבע ולמנשה גרינשטיין בעיר ברגסאס שבחבל קרפטורוס שבצ`כוסלובקיה. אבי היה סוכן ביטוח ובקיץ עסק גם במסחר פֵּרות. הבית היה בעל צביון מסורתי. המשפחה מנתה 9 ילדים: יעקב, צבי-אריה, מאיר, חיים, יצחק, חיה, אסתר, מלכה ואני. למדתי קרוא וכתוב עברית ב"חדר" ו-9 שנים בבית ספר ממלכתי. מגיל 10 הייתי חבר בית"ר.ב-29 בספטמבר 1938, בעקבות ועידת מינכן, עיר הולדתי סופחה להונגריה.
כנופיותיה "הבלתי סדירים" החלו מיד בהכאת יהודים. אחי יעקב הוכה קשות ברחוב הראשי. גם אני עם שני חבריי, ב
דרכנו הביתה מתפילת ליל שבת, הוקפנו על ידי כנופיה נושאת גרזנים בכוונה להרגנו. הצלחנו למלט את נפשנו בעור שינינו.
עזבתי את העיר בליל חג המולד 1938. נסעתי באוטובוס מלא חיילים הונגרים שיכורים עם מספר חברים למונקץ`. גנבנו את הגבול הזמני בעוד שומרי הגבול יורים לעברנו, והגענו לשטח צ`כוסלובקיה.
המשכנו ברכבת כיחידים ובקבוצות קטנות לברנו, מקום הריכוז והיציאה של הטרנספורט לארץ ישראל. משם הוסענו ברכבות חתומות לנמל קונסטנצה שברומניה ועלינו האנייה "קאטינה". בתחילת ינואר 1939 הפלגנו עם כ-800 מעפילים על סיפונה. הייתה זאת עליה "בלתי לגלית" שארגנה בית"ר. בדרך פקדו אותנו סערות. בלב ים הצטרפו אלינו 750 מעפילים נוספים מספינת המעפילים "ג`יפו" שעלתה על שרטון. הצפיפות הייתה איומה. המצב החמיר בשל המחסור במזון ואף פרצה מגפה של דלקת קרום המוח שתבעה קורבנות רבים.
באחד הלילות במרס 1939 ירדתי בחוף נתניה, ובבוקר הועברנו לפלוגת בית"ר בבאר יעקב. הייתי שם יותר משנה ועבדתי בפרדסים. התגייסתי לאצ"ל, ולאחר הפילוג עברתי ללח"י.
התגייסתי לצבא הבריטי, ובאפריל 1941 נפלתי בשבי הגרמני בקלמטה שביוון ביחד עם כ-1,200 חיילים ארץ ישראליים. מחנה השבויים היה בשלזיה העילית, לא הרחק ממחנה ההשמדה אושוויץ, מקום בו הושמדה משפחתי. בהתקרב הצבא הסובייטי הועברנו לשלזיה תחתית ובחודש פברואר 1945 החלנו ב"מצעד המוות" לכוון מערב. באפריל 1945 שוחררנו בידי האמריקאים. נשלחנו לאנגליה וכעבור חודש הפלגנו באנייה צבאית לפורט סעיד שבמצרים ומשם נסענו ברכבת לארץ.
כשחזרתי ארצה התברר לי כי נותרתי כמעט לבד מכל המשפחה הגדולה. הוריי, אחיותיי עם ילדיהם ומשפחות אחי נספו באושוויץ, ואחיי שגויסו לפלוגות עבודות הכפייה של הצבא ההונגרי מצאו את מותם בברית המועצות. רק אחות אחת ומשפחתה מבודפשט שרדו.
חברתי שוב ללח"י. ב-1948 התגייסתי לצה"ל. השתתפתי במלחמת השחרור בכל הקרבות של גדוד 82 בחטיבה 8. הוספתי לשרת בשרות קבע בחיל השריון וב-1970 הוצבתי לתפקיד של שליש צבאי לנשיא המדינה. שירתי תחת שלושה נשיאים: זלמן שז"ר, אפרים קציר ויצחק נבון. פרשתי לגמלאות ב-1983 בדרגת אל"מ.
התגוררתי בירושלים. התנדבתי למשמר האזרחי ואחר לעזרה לילדים בבתי הספר בלימוד אנגלית דבר שאני ממשיך בו גם היום בהיותי תושב הוד השרון.
בשנת 1952 נישאתי ליעל לבית לונץ.
נולדו לנו שלושה ילדים: בת-שבע - שחקנית ומספרת לילדים בתיאטרון ילדים, אלה - ד"ר לפיסיקה, ומנשה - פקיד בנספחות המסחרית האוסטרית.
זכינו ליהנות מ-9 נכדים: יותם, עודד, יואב, איה, תמר, אורי, דניאל, מיקה ויונתן.
זכינו ליהנות מ-9 נכדים: יותם, עודד, יואב, איה, תמר, אורי, דניאל, מיקה ויונתן.