מרדכי נולד בשנת 1923 לרחל ודוד בפשיטיק שבפולין. לאביו הייתה חנות בדים וכן עסק במסחר. הבית היה בעל צביון דתי. המשפחה מנתה 5 ילדים: שמואל, פרידל, אליעזר ומרדכי. מרדכי למד ב"חדר" וכן בבית ספר ממלכתי פולני.

ב-1 בספטמבר 1939 פלשו הגרמנים לפולין.
מרדכי נלקח לגטו. הוא נשלח למחנות ריכוז בגרמניה ושם עבד בכל עבודות הכפייה הקשות.
בשנת 1944 נשלח למחנה הריכוז ברגן בלזן שם חלה בדיזנטריה ובטיפוס קשה.
ב-15 באפריל 1945 שוחרר בידי הבריטים. בשל מחלתו הקשה הוא הועבר לבית החולים הבריטי בעיר צלה ושם קיבל טיפול מסור שהביא להחלמתו.

מרדכי עקר לעיר מינכן שם פגש בדודו שאול. מרבית משפחתו נספתה בשואה.
בשנת 1946 נשא לאישה את מרים, אף היא ניצולת שואה, ונולדה להם בתם הבכורה.
בשנת 1949 עלתה המשפחה ארצה באופן עצמאי. בתחילה התגוררו בעיר חיפה אך עוד באותה שנה עברו לרמתיים.
מרדכי למד נהיגה והיה נהג בחברה שהובילה עופות במשאית.
לזוג נולדו שתי בנות: נחמה – מורה בכירה וסגנית מנהלת בבית הספר בבאר שבע, ורחל – מורה בניו יורק.
למרדכי נולדו 7 נכדים: אלה, דודי, מור, רז, אלונה, אביטל, ואמיר.
מרדכי נפטר בשנת 1977, יהי זכרו ברוך.