נולדתי בשנת 1920 לבלומה ולדוד שודינר בעיירה הוכבישוב שבפולין. המשפחה מנתה שלושה אחים: שי, משה ואני. לאבי היה קיוסק לממתקים ואני הייתי מסייעת לו במכירה. סיימתי ללמוד את לימודיי בבית הספר היסודי והתיכון.ב-1 בספטמבר 1939 פלשו הגרמנים לפולין.
בשעה שהמלחמה התקרבה לעיירה הוכבישוב, נמלטו ההורים יחד עם כל בני המשפחה לברית המועצות. הגענו לקולחוז ליד סטלינגרד ועבדנו במקום בחקלאות עד שנת 1945.
במלחמה איבדתי את אחי - שי.
בשנת 1945 נחתם הסכם בין ונדה ושילסקה, נציגת הפולנים, עם הסובייטים להשבת כל יהודי פולין למולדתם.
בשנת 1946 עם סיום המלחמה שבנו לעיר ברסלאו, שם פגשתי את זאב כהן ונישאתי לו.
נסענו כל בני המשפחה יחד עם זאב לתחנת המעבר שבגרמניה. בננו הראשון נולד במחנה זה בגרמניה.
שהינו כשלוש שנים בהכנה לנסיעה ארצה ובחיפושים אחר שארית הפליטה מבני המשפחה ששרדו את השואה.
בשנת 1948 עלינו מגרמניה באמצעות הסוכנות באנייה "פאן יורק".
עבדתי בארץ בתפירה.
לזאב ולי נולדו שני ילדים: דב – מנהל סניף בנק, ושי – מוכר קרמיקה.
זכינו ליהנות מחמישה נכדים : עֵנב, נמרוד, עדי, עמית, ואלדד וכן מנינה – גל.