כרמין שלמה (סולו) ז"לשלמה נולד בשנת 1922 לסופי ואליעזר קריסטינו בעיירה בוצ`יצ`ה שברומניה. לאב היו כבשים, פַרות, בית מטבחיים גדול ועסקים בבוקרשט. האב אף ייצא פרות לארץ ישראל. הבית היה בעל צביון דתי. המשפחה מנתה חמישה ילדים: אסתר, אידל, יואל, אליקה ושלמה. שלמה למד שמונה כיתות בבית ספר רומני. שלמה היה אמור להפליג עם האנייה "סטרומה" לארץ ישראל. האח של אביו ביקש שבן המשפחה יגיע ארצה ויפקיד בארץ כסף. האב הטמין בסוליות הנעליים של שלמה מטבעות זהב. שלמה, שהיה רק בן 17, היה אמור לייצג את המשפחה בארץ, אך מאחר ואמו לא יכלה לחיות בלעדיו לא עלה על האנייה. במקומו הפליגו שני בני דודיו, והם טבעו עם האנייה.
האנטישמים הרומנים, הלגיונרים והקוזיסטים גרמו לצרות רבות ליהודים. לאב היו 2,000 כבשים שהיו מקור לגבינות, צמר ולפרווה. האנטישמים החרימו את הפרות והכבשים, את הבתים להשכרה ואת האדמות והמספוא. ב-8 באוגוסט 1941 הגיעו הגרמנים לעיירה. פורסם צו המורה לכל יהודי בוצ`יצ`ה לפנות את ביתם, והם גורשו מן העיירה. האב נלקח כבן ערובה יחד עם 12 יהודים נוספים. הם הושמו בבית הכנסת. המשפחה לא ידעה להיכן הם נשלחו. האב ושלמה נשלחו ב-15 באוגוסט 1941 למחנה עבודה באדניץ ובקורבו. בשנים 1941 - 1944 היה שלמה במחנה העבודה. במחנה הם סחבו אבנים וסללו כבישים בידיהם. שלמה, טוב הלב, הציל את חברו שהרומנים ביקשו להרוג.
בני משפחתו, יחד עם כל יהודי העיר, נשלחו למחנה בטרנסניסטריה. המשפחות צעדו ברגל, וחלקן, במיוחד הקשישים והחולים, הועלו על עגלות. גם הסבא והסבתא בני התשעים עלו על העגלה. הם צעדו כל הלילה עד שהגיעו לבוטושאן. המשפחה נכנסה לגטו. משפחה שהיה לה כסף שכרה חדר למגורים. כל תקופת המלחמה נמצאה המשפחה בבוטושאן. האחות אסתר עבדה במחנה הצבאי, תפרה כפתורים ותיקנה מדים. בזכות הכסף הזה התאפשר למשפחה לחיות. בנוסף מכרו את התכשיטים והשתמשו בכסף שחסכו לקניית מזון. אבי המשפחה שוחרר שנה לפני תום המלחמה, בשנת 1943. שלמה שב לביתו בשנת 1944.
בשנת 1944 הגיע הצבא האדום ושיחרר את האזור. טרנסניסטריה שוחררה ב-10 באפריל 1944.
בשנת 1945 נסע שלמה אל דודיו בבוקרשט ועבד למען הסובייטים. שלמה קנה פרות וכבשים, נושא בו היה בקיא, ושלח אותם לברית המועצות.
בשנת 1947 נשא שלמה לאישה את גיטקה בבוקרשט ושם נולדה בתם הבכורה.
בשנת 1950 עלו ארצה באנייה "טרנסילבניה". הם נשלחו למושב ביצרון שליד גדרה וחיו במושב עשר שנים. במושב עבד שלמה ברפת ובלול וכן גידל ירקות. אחר עברו לתל אביב שם פתח סוכנות עיתונים. בהוד השרון עבד כמתווך דירות.
לזוג נולדו שלושה ילדים: יפה - ד"ר לפסיכולוגיה והתאומות: איזבלה - הייתה קצינה בצה"ל ושולמית - מנהלת יחסי ציבור.
הזוג זכה ליהנות מתשעה נכדים: טלי, אלי, גילי, יעל, אודי, אפרת, ליאת, רויטל ודנה, וכן משני נינים: רומי ואייל.
שלמה נפטר בשנת 2002, יהי זכרו ברוך.