נולדתי בשנת 1919 לרחל-רוזה ולבוריס בעיר ירוסלבל שבפולין. למדתי בבית הספר סרטוט ואלקטרו-טכניקה. עבדתי בגליציה בעיר דרוהוביץ בתכנון מערכות.ב-1 בספטמבר 1939 פלשו הגרמנים לפולין.
הגרמנים נכנסו לעיר ירוסלבל. הם שהו בה כשבועיים עד שהאזור פונה על פי הסכם החלוקה שחתמו שרי החוץ מולוטוב וריבנטרופ, וברית המועצות השתלטה על האזור. העיר החלה לקלוט את הפליטים הרבים שהגיעו.
הפליטים האוסטרים שברחו מאימת הגרמנים הגיעו לעיר. בשעה שנחתם הסכם חלוקת שטחה של פולין בין ברית המועצות לגרמניה, הורו הסובייטים ליהודים למלט את נפשם ולעבור את הגבול לצד ברית המועצות, שם לא יאונה להם רע. ואכן יהודים רבים נדדו ברחבי ברית המועצות כשרובם נוסעים לכיוון סיביר. חלק אחר פנה לאזור האסיאתי והשאר נסעו להרי אורל.
ב-22 ביוני 1941 הפרה גרמניה את ההסכם.
הגרמנים כבשו את העיר ירוסלבל. כל היהודים רוכזו בגטו מלבד אלו שהופנו ישירות למחנות ההשמדה.
בשואה נספו: הוריי, אחותי ושני אחיי. אחי הצעיר התחבא בגרמניה כגוי.
אני ברחתי מן הגטו והצטרפתי לשורות הפרטיזנים שהיו פזורים ביערות. כשנה וחצי חייתי ביערות עד אחרי תבוסת הגרמנים בקרב סטלינגרד שבברית המועצות שארע ב-2 בפברואר 1943.
הצטרפתי לצבא הפולני ויחד אתם נלחמתי עד שנת 1945.
בתום המלחמה עבדתי כסרטט מפות. התקדמתי כל העת עם המפקדה. שירתי בצבא הפולני בעיר קטוביץ עד שנת 1946.
בשנת 1945 נשאתי לי לאישה את פניה בעיר קטוביץ.
עם שחרורי מהשרות בצבא התגוררנו בשלזיה בעיר וידבנברג. בעיר עבדתי בתיקון מכונות כתיבה.
בשנת 1956 עלינו ארצה במטוס מווינה.
השתתפתי במלחמת ששת הימים ביחידה מיוחדת.
עבדתי במדפיס הממשלתי כמנהל הכנה להדפסת בולים במשך 15 שנה.
מסרתי תמונות שצילמו יהודים שנלחמו בנאצים.
לרעייתי ולי נולדו שני ילדים: אווה - גמלאית בזק, וצביקה – העובד במחשבים.
זכינו ליהנות משני נכדים: תמר ואמיתי, ומהנינה איה.