נולדתי בשנת 1936 לחוה וזאב אנוך בעיר ביילסקוביילה שבפולין. משפחתנו מנתה ארבעה ילדים: אברהם, ציפורה, מרים ואני. אמי הייתה עקרת בית ואבי התמחה במשרד עורכי דין.
ב-1 בספטמבר 1939 פלשו הגרמנים לפולין.
בתחילת המלחמה אבי גויס לצבא ואמי נותרה לבדה עם ארבעת ילדיה. היא החליטה לברוח לעיר לודז`. בתחילה העבירה לכפר הסמוך את שתי בנותיה הצעירות. אחי הבכור נשאר עם אמי. בשעה שהבינה האם שאינה יכולה להגיע לעיר לודז` במהירות הרצויה חזרה ואספה את ילדיה. אחותי הבכירה ראתה את ההרג שהתבצע והגיעה בוכיה לביתה. המשפחה, האם וארבעת הילדים, החלה במסע הנדודים.
בשנות הארבעים ברחנו לכיוון ברית המועצות, אל הרי אורל, אל קרסנו-אורל, דרך היערות לחרסון. עם פרוץ המלחמה גויס אבי לצבא הפולני. כעבור זמן קצר ערק מהצבא ונפגש עם אחי הבכור. המשפחה התאחדה בעיר ביאליסטוק. עיר המעבר ביאליסטוק ריכזה יהודים רבים לקראת מעברם לברית המועצות. האב לקה במחלת השחפת.
לאחר פרוץ המלחמה בין ברית המועצות לגרמניה בשנת 1941 נחתם הסכם בין סטלין לגנרל שיקורסקי ולפיו הפולנים רשאים לנוע ברחבי ברית המועצות.
המשכנו את משא הנדודים אל קזחסטן.
אבי נפטר בקזחסטן בשנת 1942 ממחלת השחפת. אחי, אחותי הבכירה ואני אושפזנו בבית החולים בשל מחלת הטיפוס.
ב-1942 נחתם הסכם בין ממשלת פולין הגולה לממשלת ברית המועצות, שפליטים פולנים יגויסו לצבא הפולני ויילחמו לצד הצבא הסובייטי ובתמורה הותרה יציאתם של כ-24,000 חיילים פליטים פולנים. באמצע 1942 העבירה אותם ברית המועצות לטהרן, שהייתה תחת חסות בריטית. עם פליטים אלה נמנו כאלף ילדים וכ-800 מבוגרים. בטהרן הוקם בית יתומים אותו ניהלה צפורה שרתוק. בית היתומים נקרא "בית הילד היהודי". בית היתומים נוהל בתנאי מחסור קשים. בפברואר 1943 עלינו ארצה במסגרת ילדי טהרן. כ-11 אלף ילדים, רובם יתומים, הגיעו ארצה בפברואר 1943 דרך אירן.
בינואר 1943 הפליגו הילדים ומלוויהם לקרצ`י ומשם לסואץ. ב-18 בפברואר 1943 הגיעו ברכבת ארצה. בין הבאים היו כ-860 ילדים ו-369 מבוגרים. ילדי טהרן היו קבוצת הניצולים הגדולה ביותר שהגיעה ארצה במהלך המלחמה. גם אחותי הבכירה הגיעה לארץ עם "ילדי טהרן" ולמדה במוסד "אורה" בבני ברק.
באוקטובר 1953 התגייסתי לצבא ושירתי שנתיים וחצי בחיל אוויר.
בשנת 1959 נישאתי בארץ למיכאל מאיר ז"ל.
לבעלי ולי נולדו שני ילדים: משכית – מנהלת בכירה בחברת טלפונים, ואהוד – סטודנט למשפטים.
זכיתי ליהנות משישה נכדים: שיר, אוריה, איתמר, תמרה, אורי ואביתר.