נולדתי בשנת 1918 למשה ומייטה בכפר ברסנה שברומניה. בכפר ברסנה גרו 1,800 תושבים מהם כ-80 משפחות יהודיות. אבי עבד בחקלאות. הבית היה בעל צביון מסורתי. המשפחה מנתה שבעה ילדים: שרה, בלימה, לנה, איטה, רחל, לאה-חיה ואני. למדתי בישיבה עד שגויסתי לצבא הרומני בשנת 1940. שירתי בצבא כשנה.בשנת 1938 השתלטו ההונגרים על האזור.
בשנת 1942 נשלחתי למחנה עבודה של ההונגרים בקשוב שבצ`כוסלובקיה, שמספרו היה 108/91. ההונגרים שמרו על המחנה. עבדתי במחנה זה בהנחת פסי רכבת.
עבדתי במחנה העבודה עד סתיו 1944.
נשלחתי למחנה בהרים בכפר בורשה שבמרמורוש סיגט והשתחררתי בידי הצבא האדום.
הוריי נלקחו לגטו בברשט ומשם נשלחו בטרנספורט, אחרי חג הפסח, בתחילת מאי שנת 1944, עם בתם שרה למחנה ההשמדה אושוויץ בירקנאו. כל אחיותי נספו בשואה פרט לאחותי לאה-חיה.
שבתי לכפרי ברסנה.
בשנת 1945 נשאתי לאישה את חנה, בת הכפר שלי.
בשנים 1949 - 1951 עבדתי כמזכיר המועצה בכפר ועברתי להתגורר בסיגט.
בפברואר 1963 עלינו ארצה באונייה "מולדת" והגענו לרמתיים.
למדנו באולפן בורוכוב והתקבלתי לעבודה כמנהל צרכנייה בהדר. לאחר מכן עבדתי בהסתדרות - בקרן הביטוח לפועלים חקלאיים כמנהל חשבונות בסניף כפר סבא ויצאתי לגמלאות.
נולדו לרעייתי ולי שני בנים: משה - מהנדס בתעשייה האווירית, ואריה - גמלאי התעשייה הצבאית.
זכינו ליהנות מארבעה נכדים: טלי, אמיר, ניר וסיון.
מלך נפטר בנובמבר 2007, יהי זכרו ברוך.