סוקול דב (אברהם-ברל) ז"לדֹב נולד בשנת 1901 לפרידה ולשמואל-אריה-לייב בעיר ויסוקה מזוביצק שבפולין. לדב היו שישה אחים. דב עבד במסחר. לו ולרעייתו פייגה היה גם משק ובו בעלי חיים.
ב-1 בספטמבר 1939 פלשו הגרמנים לפולין. במחנה זמברוב רוכזו כ-17,500 יהודים. היהודים עבדו בחפירת בורות. תנאי החיים היו קשים למדיי. מדי יום מתו במחנה כמאה איש. המחנה היה מחולק לשבעה גושים – קסרקטינים. עם חיסול המחנה נותרו בו 800 איש בלבד.
ב-15 בינואר 1943 פונה המחנה והיהודים נסעו בעגלות האיכרים עד לתחנת הרכבת בציזר.
ב-17 בינואר 1943 נשלח דֹב למחנה ההשמדה אושוויץ בירקנאו. באותו יום נשרפו חיים 16,000 מיהודי זמברוב בבורות בחלקה 2. כל ארבעת אחיו של דב נספו בשואה: שרה ואברהם – ביער מיסקי בשנת 1944, ואידה ושולמית בתאי הגזים באושוויץ בירקנאו בשנת 1944. גם רעייתו של דב פייגה נספתה ביער מיסקי בשנת 1944.
דֹב הובא לגוש 19 במחנה אושוויץ בירקנאו ואחר נשלח לגוש 20. על זרועו נחקק מספר קעקוע 88966. ארבעת ילדיהם של פייגה ודב נספו בתאי הגזים באושוויץ בירקנאו בשנת 1944: משה-חיים בן ה-13, יצחק-דוד בין ה ½10, רוזה-באשה ומנחם בני ה-8.
ב-18 בינואר 1945 נשלח למחנה ההשמדה מאוטהאוזן והגיע אליו ב-26 בינואר. האסירים מוינו שוב ומספרו במחנה זה היה 120298 שהוטבע על פחית. כעבור שבועיים הועבר למחנה אבנזה שבאוסטריה. במחנה זה עבד ביערות, חצב מנהרות בסלעי ההרים והקים מחסנים. דב עבד במחנה שלושה חודשים.
עם כניסת האמריקנים למחנה, ציוו האמריקנים על הגרמנים לפנות מהמקום את שלושת אלפי הגוויות שלא הספיקו לשרפן. הנספים הובאו לקבורה – יהודים לחוד, רוסים לחוד ופולנים לחוד. קברי היהודים סומנו במגן דוד. בית הקברות נמצא ליד מחנה אבנזה. כל בתי החולים היו גדושים בניצולי מחנות – חולים תשושים וחולי מעיים.
ב-1 באוגוסט 1945 שב דב לביתו בוויסוקה מזוביצק דרך אוסטריה, צ`כוסלובקיה ושלזיה העילית.
מכל משפחתו הקרובה בת העשרים נפש ומקרוביו הרחוקים שמנו שלושים נפש, נותר דב לבדו.
ב-2 בנובמבר 1942 יצא מוויסוקה וב-1 באוגוסט 1945 שב אליה. שנתיים היה במחנה ההשמדה אושוויץ בירקנאו.
כשהגיע לעיר גילה את גודל החורבן שהביאו הגרמנים ועוזריהם הפולנים על היהודים. דב הלך לבית בו שיחקו ילדיו ולמקומות בהם עמדו בתי אחיו וראה שהכל הפך שממה.
בשנת 1949 נשא דב בארץ את חסיה לאישה. הם עברו לגני תקווה. דב עבד כפועל בניין. בשנת 1950 רכשו משק בכפר מל"ל ובנו את עצמם מחדש. היו להם פרות, תרנגולות ופרדס.
לזוג נולדו ארבעה ילדים: צבי - פנסיונר של המשטרה, שמואל - איש עסקים בארה"ב והתאומים- אריה - עובד בתע"ש ועליזה - עוסקת בריפוי בעיסוק.
דב וחסיה זכו ל-13 נכדים: יוסף, רחל, יעקב, יוסי, חזי, יובל, יניב, רחל, הדס, עדי, רונית, רונן ודניאל וכן לשמונה נינים: ג`ימי, ג`סטין, חן, ליבי, נועה, רומי, ספיר ונועם.
דֹב נפטר בשנת 1980, יהי זכרו ברוך.