חיים נולד בשנת 1912 לשרה ומשה סלובטיצקי בעיר שדליץ שבפולין. ביתו היה בית דתי. לאב הייתה חנות מכולת. להורים היו ארבעה ילדים. בילדותו למד חיים בחדר.ב-1 בספטמבר 1939 פלשו הגרמנים לפולין.
בשנים 1939 - 1941 העיר הייתה תחת שלטון ברית המועצות. כל בני המשפחה נשארו בעיר פרט לחיים שהיה אדם בעל אמצעים. לחיים היה בית חרושת, ומאחר שנחשב לאדם אמיד הגלו אותו הסובייטים וכן את יתר העשירים לסיביר.
ב-22 ביוני 1941 בשעה שהגרמנים כבשו את העיר מידי ברית המועצות הם העבירו את כל יהודי העיר למחנה ההשמדה מיידנק. במחנה זה נספו כל בני משפחתו. מאחר והיה היחיד שהוגלה לסיביר, רק חיים לבדו נותר בחיים.
במחנה בסיביר שררו "לילות לבנים", כל הלילות היו מוארים באור יום, וכלל לא שרר חושך באזור. כאסיר עבד עבור הממשלה. בארבע בבוקר היו קמים משנתם ומתייצבים בכפר. שם המתינו כשעתיים עד בוא מנהל העבודה שלקח אותם לעבודה.
בשנת 1943 שוחררו כל האסירים לאחר ההסכם שנחתם בין גנרל שיקורסקי וסטלין והתאפשרה ליהודים הזכות לצאת מסיביר ולעבור לערים שונות ברחבי ברית המועצות. חיים התיישב בבוכרה. בבוכרה היה חיים מחסנאי בבית חרושת לנעליים. הוא היה אחראי לקבלת כל הסחורה ולסידורה בבית החרושת.
בשנת 1944 נשא חיים לאישה את פולה.
בשנת 1946 שב הזוג לפולין לעיר ז`נביצה. מאחר וחיים היה ציוני נלהב, המתין בסבלנות עד קבלת היתר עלייה ארצה.
בפולין נולדו לזוג ילדיהם: יעקב – מנהל מפעל בוונצואלה, ומשה – עובד באלקטרוניקה.
בפברואר 1957 עלתה המשפחה ארצה. בתחילה נקלטו בקרית שמונה וכעבור שמונה חודשים עברו לנווה נאמן ומשם לרמתיים.
בארץ עבד חיים בחקלאות ואחר כך היה מחסנאי.
לבני הזוג נולדו שלושה נכדים: לילך, חגית ושי.
חיים נפטר בשנת 1963, יהי זכרו ברוך.