ד"ר פוגל עליזה (אליציה)נולדתי בשנת 1928 למאוריצי ורגינה שניבאום בעיר קרקוב שבפולין. אבי היה רופא. הבית היה בעל צביון חילוני. הייתי בת יחידה. בטרם המלחמה הספקתי ללמוד חמש כיתות בבית הספר הממלכתי. גרנו במילובקה כפר קטן בשלזיה.
ב-1 בספטמבר 1939 ברחתי עם אמי לכיוון מזרח והגענו אל העיר ירוסלבל בה התגוררה משפחתנו. אבי גויס ושימש רופא בצבא הפולני. נסענו במכונית ובה קצינים פולנים עד לטרנופול. התגוררנו בבית רופא יהודי – ד"ר הירשברג. אבי איתר אותנו בטרנופול והחל לעבוד עבור ברית המועצות.
ב-22 ביוני 1941, כשפרצה המלחמה בין גרמניה לברית המועצות, ברחנו עם הצבא האדום לשטח ברית המועצות. בתקופה זו נערך משאל ויהודים רבים הצהירו שבכוונתם לחזור לבתיהם בשטח הגרמני. אני, בחושיי הטובים, לא התכוונתי לשוב לצד הגרמני.
החל מסע תלאות קשה ומפרך ונסיעות ארוכות ברכבות עד שהגענו לכפר קרקסטק שבקזחסטן. אבי התמנה למנהל בית החולים. אבי שהיה בקיא בשפה הרוסית הסתדר היטב. הוא הסתייע בשני עוזרים אדמיניסטרטיביים, יהודים שברחו מאוקראינה, וביחד ניהלו את בית החולים. הם ניהלו משק בית, החזיקו פרות וחזירים ודאגו לכלכלת החולים והעובדים. אף אדם בבית החולים לא סבל חרפת רעב. זו הייתה עבורנו תקופה טובה יחסית, בעוד אנשים רבים סבלו רעב כבד ומתנאי מחייה ירודים. אנו סבלנו בגין הקור ומחוסר ביגוד הולם.
בשנים 1942 - 1944 למדתי בבית הספר הסובייטי.
בשנת 1944 נודע לאבי כי משפחתו נמצאת בעיר סמרקנד שבאוזבקיסטן. אבי הצליח לסדר לנו אישור נסיעה ואנו נסענו לסמרקנד, שם חיינו עד סוף המלחמה. המשכתי את לימודיי בבית ספר פולני שבו כ-80 אחוז מהתלמידים היו יהודים ונהניתי מאד .
בשנת 1946 שבנו לפולין. הגענו לוולבז`יח שנקראה לפנים ולנדבורג. קיבלנו לרשותנו דירה שהייתה שייכת לגרמנים. אבי עבד במוסד רפואי בשם "החברה לשימור בריאות", ואני הייתי פעילה בתנועה הציונית "גורדוניה".
נסעתי לקרקוב והשלמתי את בחינות הבגרות. מאחר והייתי בת של רופא נחשבתי ל"בלתי רצויה" ולא הותר לי ללמוד רפואה. השתלמתי בקורס לרדיו ובקורס לאחיות. כעבור שנתיים התקבלתי ללימודי הרפואה בוורוצלב אותם סיימתי בשנת 1953.
בשנת 1956 עליתי ארצה "בעליית גומולוקה" יחד עם בעלי מריאן פוגל ושני ילדיי. בארץ עבדתי במחקר אפידמיולוגי, בחקר וירולוגיה במשרד הבריאות, עד שפרשתי לגמלאות.
שני ילדיי: אבי – מהנדס, ויוסי - מוזיקאי.
זכיתי ליהנות משישה נכדים: מעיין, ירדן, לי, תום, שירה ורענן.
אני מתגוררת ב"עד 120" ונהנית משפע הרצאות וחוגים.