פוזמנטיר גוטה (גיטל) ז"לגוטה-גיטל נולדה בשנת 1926 לשיינדל ולמנדל גלברט בעיר לובודנו (קלובוצק) שבפולין. הוריה עסקו במסחר במוצרי סדקית ובבעלותם הייתה חנות גדולה. הבית היה בעל צביון מסורתי-דתי. המשפחה מנתה חמישה ילדים: אסתר, יעקב, מנדל, פייביש וגוטה. האב מנדל נרצח עוד לפני המלחמה. האימא שנשארה עם חמישה יתומים וסבתא, המשיכה לנהל את החנות. גוטה למדה שש שנים בבית הספר היהודי שנסגר עקב כניסת הגרמנים לפולין.
ב-1 בספטמבר 1939 פלשו הגרמנים לפולין. גוטה בת ה-13 הופרדה מהמשפחה ונשלחה למחנה מעבר בסוסנוביץ. נודע לה כי הגרמנים הרגו את כל בני משפחתה. אחר הועברה למחנה דולג ולמחנה זג`וס שבו הייתה עד שנת 1941.
בשנת 1941 נשלחה גוטה למחנות שונים: מחנה בבילקנהיים, ולדנבורג, גרייבן וברגן בלזן.
גוטה שוחררה ב-15 באפריל 1945 ממחנה הריכוז ברגן בלזן שבגרמניה בידי הבריטים. מיד לאחר השחרור נלקחה לבית החולים עקב דלקת ריאות ואסטמה בהם לקתה.
בשואה איבדה גוטה את כל יקיריה: הוריה, אחיה, אחיותיה, סבתה, דודים, דודות, אחיינית ובני דודים. אחיה יעקב הוצא להורג בצ`נסטוחובה שבפולין.
בשנת 1947 נישאה גוטה לבעלה הניק (הרשל) במחנה העקורים בבירויט שבגרמניה. במחנה זה נולדה בתם הבכורה.
בפברואר 1949 עלתה גוטה עם התינוקת בת החודשיים מגרמניה במטוס. האב לא הורשה להתלוות לרעייתו. באמצעות ההגנה עבר לצרפת ומשם עלה ארצה באניית מעפילים.
בארץ שוכנו האם והתינוקת במחנה אוהלים בעקרון שליד גדרה. האם הייתה בודדה עם ילדתה החולה. כשהגיע הבעל זכתה המשפחה לחדר קטן עם שירותים בחצר במושב אלעזרי ליד גדרה וכן קיבלה לרשותה פרה.
גוטה טיפלה במשק לבדה. בעלה עבד בבניין בצפון הארץ ושב לביתו רק בסופי שבוע.
בשנת 1954 עקרה המשפחה מן המושב ועברה למגדיאל.
בני הזוג התגברו על כל התנאים הקשים. הם לא בחלו באף עבודה ועבדו במרץ ובשקדנות בכל עבודה שזומנה להם על מנת לכלכל את משפחתם ברווחה.
בני הזוג הצעירים היו בעלי חזון, ציונים ואוהבי הארץ, שהעדיפו להגיע לארץ ישראל כחלוצים ולא להגר לקנדה, אוסטרליה או ארצות הברית, כפי שנהגו בני הדודים של גוטה.
לבני הזוג נולדו שלושה ילדים: זהבה – מנהלת לשכה בעיריית הוד השרון, מנחם - עובד ברשות שדות התעופה, ושמשון – יועץ השקעות.
גוטה ובעלה זכו ליהנות משמונה נכדים: רונן, ניר, רונה, נדב, יעל, דנה, מיטל, ונועם וכן משני נינים: מעיין וצליל.
במוסד "יד ושם" מופיעה בתמונת השער ילדה ממחנה הריכוז ברגן בלזן - זוהי גוטה.
גוטה הייתה אהובה, ומוכרת לכל כאשת חייל אשר ידעה תמיד להוציא מכל עוקץ דבש.
גוטה נפטרה בשנת 2003, יהי זכרה ברוך.