פריש רבקה (רוז`נה) ז"לרבקה נולדה בשנת 1923 לגיטל ולברל חיימוביץ` בכפר קולוצ`בה שבצ`כוסלובקיה. האב היה חייט ולמשפחה היה משק קטן ובו גידלו חיות בית. הבית היה בעל צביון דתי והמשפחה נמנתה עם קהילת קריצ`נף. המשפחה מנתה תשעה ילדים: דוד, יוסף, אברהם, אפריים, פרידה, חנה, חיה, שמואל-חיים ורבקה. בתום לימודיה בבית הספר היסודי עברה רבקה לברטיסלבה, שם גרו כבר שני אחיה ושתי אחיותיה. רבקה למדה להיות אחות מעשית.
בשנת 1941 חלה אביה והיא נאלצה לחזור אליו וטיפלה בו במסירות רבה. אביה ברל נפטר בסוף 1943. עוד בהיותה בכפר שמעה מאחותה שנמלטה מפרסבורג שאחותה האחרת עם בעלה וכן אחיה ורעייתו ההרה והאח הרווק נשלחו למחנות ההשמדה. אחרי מות אביה עברה רבקה עם שתי אחיותיה הנוספות והאח הצעיר לבודפשט שבהונגריה ועבדה כאחות עד ספטמבר 1944.
בספטמבר נשלחה יחד עם אחיותיה לעבודות פרך. הן הועסקו בחפירת תעלות מגן. האחיות סבלו חרפת רעב ומגוריהן היו באורוות וברפתות. לאחר חודש ימים העירו אותן באחד הלילות והצעידו אותן במשך יומיים עד שהגיעו באפיסת כוחות לבודפשט.
באוקטובר הן נלקחו למקום ריכוז שממנו יצאו ל-"צעדת המוות" - מהונגריה לגרמניה. את רוב הדרך הן עשו עם עוד אלפי יהודים ברגל, ללא מזון מספיק ומקום השינה היה בצדי הדרך, כאשר הטמפרטורה היא מתחת לאפס. בבוקר חלק מן האנשים לא התעורר. אחרים שלא היו מסוגלים להמשיך במסע נורו בידי השומרים. לבסוף הגיעו לעיר לנדסברג שבגרמניה שם הוקם מחנה לעבודות פרך. רבקה עבדה במטבח, במחסני הבגדים וכן בהדברת הכינים. רבקה חלתה בטיפוס הבהרות.
באפריל 1945 שוב הצעידו אותם עד אשר הגיעו לעיר בוכברג שבגרמניה.
ב-1 במאי 1945 שוחררה רבקה בידי החיילים האמריקנים.
בשואה נספו אחיה של רבקה: פרידה נספתה יחד עם בעלה דזידר, אפריים ורעייתו נספו במחנה ההשמדה אושוויץ בירקנאו ואברהם נורה ברחוב בברטיסלבה.
רבקה שבה לברטיסלבה שם היה בית המלאכה לחייטות של אחותה פרידה ובעלה שנספו. לזוג הייתה ילדה קטנה בשם מרגיטה. הם היו שכניו של ד"ר יוסף פריש ומטופליו. בשנת 1943, כאשר הילדה לא הייתה בבית, נלקחו הוריה על ידי הפשיסטים הסלובקים להשמדה. ד"ר יוסף פריש ניצל את ההזדמנות ולקח את הילדה אליו ושמר עליה. כשנודע לו כי עומדים לקחת אותו, מסר את הילדה לידידיו, אנשי הכנסייה הקתולית, שהסתירו אותה במנזר.
כשחזר ד"ר יוסף פריש מגטו טרזינשטט לקח את הילדה שוב אל ביתו. רבקה, אחותה של פרידה, ששוחררה אף היא ממחנה הריכוז שמעה שבת אחותה ניצלה ונמצאת אצל ד"ר יוסף פריש שנותר אלמן מאשתו הראשונה והגיעה אל ביתו. כך נפגשו השניים, לאחר זמן מה נישאו. רבקה הייתה האסיסטנטית של בעלה ד"ר יוסף פריש.
בשנת 1949 עלתה המשפחה לשער העלייה ומשם הגיעו למגדיאל. רבקה עבדה כאחות במרפאה "עממית" עד שבעלה נפטר.
לרבקה נולד בן, אבי - ד"ר לזואולוגיה.
רבקה לא זכתה ליהנות מנכדתה יעל שנולדה מעט לאחר פטירתה.
רבקה נפטרה בשנת 1989, יהי זכרה ברוך.