פרל אהובה (לובה)נולדתי בשנת 1927 למשפחת גולדברג בעיר צ`נסטוחובה שבפולין. בעיר התגוררו כ-160,000 יהודים. זו הייתה עיר קדושה לנוצרים והאנטישמיות בה גאתה. המשפחה החזיקה במאפייה. הבית היה בעל צביון חילוני. משפחתנו מנתה שבעה ילדים: צפורה, סוניה, רושקה, שמואל, אברהם, משה ואני. למדתי חמש שנים בבית הספר היהודי `מארי קירי קודובסקה".
ב-1 בספטמבר 1939 כבשו הגרמנים את פולין והגיעו באותו יום לעיר. ביום כיפור הוצאו הגברים היהודים מבית הכנסת ונלקחו לעבודת פרך בעיר אושצ`וב. במחנה זה היו במשך כמה חודשים ולאחר כך שבו אל העיר.
בעיר צ`נסטוחובה הוקם גטו ובו רוכזו היהודים. אבי נפטר בגטו בשנת 1941.
בשנים 1940 - 1941 היו בעיר כשמונה אקציות משום ריבוי היהודים. בכל אקציה שנערכה נלקחו יהודים למחנות עבודה ולמחנות ריכוז והשמדה.
באקציה השלישית הוצאה משפחתנו כולה מן העיר. נלקחתי לעבודה בבית החרושת לנשק בהאסאק שבצ`נסטוחובה. חלק אחר ממשפחתי יצא בטרנספורט למחנה ההשמדה טרבלינקה ובכללם אמי, אחי משה ובת אחות של אמי. עוד באותו יום נספו בקרמטוריום.
אחי שמואל נהרג בשנת 1942 במחנה ההשמדה טרבלינקה במרד האסירים שפרץ שם.
אחי אברהם נהרג בשנת 1943 במרד בגטו צ`נסטוחובה.
כל אחיותיי עבדו עמי בבית החרושת האסאק. תפקידי היה לנקות את התרמילים הגדולים של הפגזים נגד מטוסים שהובאו אליי מהחזית על מנת להחזירם לשימוש. הפגזים היו חלודים מאד.
השתחררתי בבית החרושת האסאק ב-15 בינואר 1945 בידי הצבא האדום.
שבנו לעיר צ`נסטוחובה ולא מצאנו דבר בביתנו. מצאתי רק את התמונות - אותן לקחתי.
בשנת 1945 עברתי לקיבוץ איחוד שהוקם בפולין.
בשנת 1946 החל מסע עלייתי לארץ. מפולין נסעתי להונגריה וכעבור זמן פניתי לאוסטריה - שם פגשתי את מאיר ויחדיו עברנו לאיטליה לסנטה מריה ושם נישאתי לו.
עלינו ארצה מאיטליה במרס 1947 בעלייה ב` באנייה "שבתאי לוז`ינסקי" כשעליה 823 מעפילים. הגענו לחוף ניצנים. כמחצית מן המעפילים גורשו לקפריסין. הופנינו למחנה המעצר בקפריסין שם נולדה בתנו. היינו במחנה קרוב לשנה.
בדצמבר 1947 הגענו ארצה בשנית לבית העולים ברעננה.
במרס 1948 הגענו אל ביתנו שבמגדיאל ואנו חיים באותו בית עד עצם היום הזה.
לבעלי ולי נולדו שלושה ילדים: מרים - עובדת בתרופות, אריה - היה נווט בחיל האוויר עובד בחברת היי טק, וזאב - העובד בדנמרק.
זכינו ליהנות משבעה נכדים: אירית, רונית, רותם, התאומות איילת וניצן, נטע וגיל וכן משלושה נינים: עמית, ניצן ועמרי.
מסרתי עדות במוסד יד ושם.