נולדתי בשנת 1922 לגולדה ולמרדכי שוול בעיר וישינטה שבליטא. משפחתי התגוררה בפוניבז`. בעיר חיו כ-8,000 יהודים. אבי היה קצב. הבית היה בעל צביון מסורתי. המשפחה מנתה ארבעה ילדים: מינה, דוד, שרה ואני. בשנת 1930 נפטר אבי. סיימתי את לימודיי בגימנסיה "יבנה" בפוניבז`.נרשמתי ללימודי המתימטיקה באוניברסיטה והספקתי ללמוד יום אחד בלבד, בשל כיבוש ליטא בידי הגרמנים ב-24 ביוני 1941. אמי, אחי, סבתי ודודתי ושלושת ילדיה ברחו לברית המועצות אל רפובליקת מורדוביה, שם חיו כל תקופת המלחמה. אני נלקחתי לגטו וילנה. בשנים 1941 - 1945 הייתי בשלושה מחנות. במחנה פדברוז` חייתי במשך ארבעה חודשים ועבדתי בסלילת מסילות ברזל. במחנה שווינצ`או בין ליטא לפולין הייתי כארבעה חודשים, אף שם סללתי מסילות ברזל, ובגטו וילנה עד 1943.
הועברתי למחנה פוניבז`. עבדתי סמוך לעיר פוניבז` בחווה אצל גוי יחד עם עוד 50 איש. יהודי בשם קושניר ברח עם שלושת ילדיו מהעיירה סובוץ` אל גטו וילנה. ביוני 1943 החלו לדבר על חיסול גטו וילנה. בגטו וילנה נערכו מספר אקציות. יהודים שנתפשו ברחוב או במקום מסתור הוצאו להורג ביער פונאר. ברחתי יחד עם קושניר וילדיו מן הגטו עד החווה בה הסתתר קושניר. הגוי מרקוביצ`וס יוזפוס, שהחביא את משפחת קושניר, נאלץ להחביא עתה חמש נפשות. למחרת הצטרפו עוד שניים. הגוי הודיע לנו שהוא יעזור לנו כמיטב יכולתנו. לכפרי היו שמונה ילדים. אשתו ושלושת בנותיו כלל לא ידעו שאנו מסתתרים בחווה. רק ארבעת בניו ובת אחת ידעו על כך. אנו הסתתרנו ליד הרפת. הבת דאגה לנו לקנקן חלב. הגוי היה גונב קמח וכיכרות לחם מאישתו ומביא לנו. בלילות היינו יוצאים ממקום המסתור לחלץ את עצמותינו. הבנים גנבו עבורנו משכניהם סדינים ובגדים. נשארנו בבית הגוי עד 24 בדצמבר 1943. הבן שחגג בעיירה סובצ`וס שוחח עם המיליציה הליטאית ושמע כי הליטאים חושדים שבביתם מסתתרים פרטיזנים. התפזרנו בין גויי הסביבה על מנת שלא ניתפס. אני נשלחתי לאחותו של הגוי שגרה שני ק"מ מן הכפר. שהיתי בביתה מה-16 עד 25 בינואר. האחות ייעצה לי לגשת אל הכומר בכפר סובצ`וס והוא יסייע לי. הנזירות עזרו לי למרות שידעו שאני יהודייה. שמי שונה ונקראתי בפי הכומר יוליה יווה. חייתי במקום עד השחרור בידי הצבא האדום ביוני 1944.
פגשתי את דודי לייבל שוול שהודיע לי כי אמי ואחי חיים. נפגשתי עם משפחתי בווישינטה. עבדתי במועצה בווישינטה בניהול כספים עד שנודע לי שבדרך לפוניבז`, שם הייתי אמורה להפקיד את הכסף, זוממים לרצוח אותי, ולכן עזבתי את העבודה. עברתי לעיר פוניבז`. דודי לייבל נשא בשנת 1945 את אמי גולדה לאישה ואף אני התחתנתי באותה שנה עם נחום. בפוניבז` נולדו לי שני ילדים: אהרון ושבתאי.
בינואר 1973 עלינו ארצה במטוס לנהריה ומשם להוד השרון. בארץ עבדתי במכולת ואחר בשופרסל.
זכינו, בעלי ואני, ליהנות משישה נכדים: איריס, רונן, הילה חניתה טמיר, ואלדד,וכן מ-2 נינים: ניצן ויהונתן. בארץ התנדבתי בארגון יע"ל בבית החולים מאיר.
הרחבתי את השכלתי בלימודים עם גמלאים בבית האומנויות.
מרקוביצ`וס יוזפוס שהציל חיי תשעה יהודים בשואה זכה לתואר "חסיד אומות העולם".