נולדתי בשנת 1923 לרחל ולשלמה ליבמן בעיר בריצ`ני בבסרביה שברומניה. אבי היה קבלן. הבית היה בעל צביון מסורתי. משפחתי מנתה שבעה ילדים: התאומים יעקב וחיים, הינדה, אהרון, אליעזר, והתאומים לייב ואני. למדתי שבע שנים בבית הספר הרומני. בגיל שלוש עשרה התייתמתי מאמי.

מספטמבר 1941 עד סתיו 1942 גורשו יהודי בסרביה, בוקובינה וצפון מולדביה למחנות בטרנסניסטריה שבאוקראינה בין נהר הבוג ובין נהר הדנייסטר. למחנות הרחוקים באוקראינה גורשו כ-150,000 – 185,000 יהודים, כ-90,000 מהם נספו.

אף בני משפחתי צעדו במסע נדודים זה: אבי, אמי החורגת פייה ובתה קרייני ואני.
בנדודינו הגענו לנהר הדנייסטר, אליו הושלכו יהודים רבים מהגשר שעברנו בו.
הגענו למוגילוב, שם שהינו כשבוע ימים.
הוחזרנו לסיקורן שבבסרביה וכעבור חודש גורשנו שוב לווצ`ניץ, לקפאיי גרוד ולכפר קורישקוב, שם התגוררנו שלוש שנים עד שנת 1944.
מגורים ומזון קיבלנו בתמורה לסריגת כפפות, סוודרים גרביים וכובעים מצמר כבשים. על היהודים חל איסור לנדוד בין כפרי האזור ועל הגויים נאסר להלין או לסייע ליהודים. יהודי שנתפס הוכה וספג קללות נמרצות. למרות האיסור המשכתי, כמו יהודים רבים אחרים, לחפש עבודה אצל הכפריים. הגויים שבביתם גרתי החביאו אותי בזמן ביקרות השלטונות או גרשוני וחזרתי שוב כשהחיילים עזבו. אבי נפטר בקורשניקוב. אחותי הינדה נפטרה ממחלת הדיזנטריה, אחי חיים, אשתו ושלושת ילדיהם מתו במחנה עבודה בברשד.
בשנת 1944 שיחררו אותנו חיילי הצבא האדום ושבנו לבריצ`ני, דודתי (אחות אבי), מימה שיינדל, שני בניה ואני.
ב-10 באפריל 1944 שוחררה טרנסניסטריה, בוקובינה ובסרביה בידי הצבא האדום.
בשנת 1946 נישאתי לליקה (אהרון) קובריגרו בבוקרשט.
הצטרפנו לקיבוץ בו הכשירו אותנו חיילי הבריגדה לקראת העלייה ארצה. עברנו להונגריה ומשם ליוגוסלביה.
בנובמבר 1946 עלינו ארצה באנייה "כנסת ישראל" (המרי העברי) שעל סיפונה הצטופפו 3,845 מעפילים. חודש ימים שטנו עד שהגענו לנמל חיפה. לאחר קרב עם הבריטים במשך שלושה ימים הוגלינו לקפריסין.
בקפריסין אספו את כל הנשים ההרות ובכללם אותי במגמה לשלחן ללא בעליהן לישראל. התנגדנו נמרצות לתוכנית, ואכן הבעלים צורפו. הגענו לארץ ביוני 1947.
במחנה עתלית נולדה בתנו הבכורה. בתום חודש עברנו למחנה עולים בקריית שמונה ומשם הגענו למגדיאל, שבוע לפני יום כיפור בשנת 1947.
בארץ עבדתי כעוזרת גננת במשך 22 שנה עד פרישתי לגמלאות.
לבעלי ולי נולדו שני ילדים: שולמית – העובדת בריפוי ועיסוק בבית לווינשטיין וכן מורה למבוגרים במסגרת תהיל"ה, ויונתן – העוסק בבטחון.
זכינו ליהנות מארבעה נכדים: הילה, שירי, ארנון וטליה.