נולדתי בשנת 1928 לרחל ומוטי-חיים-איליוויץ מרגולין במינסק שברוסיה הלבנה. אבי עבד בדפוס. הבית היה בעל צביון מסורתי. המשפחה מנתה שני ילדים: מירה ואני. עד פלישת הגרמנים למדתי שבע כיתות.
ב-22 ביוני 1941 פתחה גרמניה במתקפת פתע נגד ברית המועצות - "מבצע ברברוסה". כך הופר ההסכם שחתמו שר החוץ הרוסי מולוטוב ושר החוץ הגרמני ריבנטרופ.

ש בשנת 1941 ריכזו הנאצים את היהודים בגטו מינסק. הגטו פעל כשנתיים. בשלב מסוים ברחתי מהגטו אך נתפסתי בכפר בידי שוטרים, הוכיתי כי הם סברו שאני פרטיזן. השוטרים אילצו אותי להפשיל את מכנסיי וכשהתגלה שאני יהודי סיפרתי להם שאבי הוא סובייטי ואמי יהודייה.


שולחתי ברכבת בחזרה לגטו מינסק. כשהחלו להרוג יהודים בגטו מינסק נמלטו יהודים אחדים מהגטו אל שורות הפרטיזנים. אף אבי נהרג בידי הנאצים.
בשנת 1942 הצילה את חיי שכנה נוצרייה בשם ברקסה אמיליה קזמירובנה בהחביאה אותי בעליית הגג. היא הצילה עוד משפחות יהודיות שהסתירה מפני הגרמנים. בשעה שהנאצים היו עורכים חיפוש אחר יהודים מוסתרים, האישה הורתה לילדיה לשחק במשחקים מעל הקופסה שהייתה פתח שהוביל לעליית הגג בו הסתתרתי.
בסתיו 1941 נשלחתי אל בית היתומים בסמקוב שם עבדתי וגם למדתי. בית היתומים שימש כבית לילדים עזובים גם לפני המלחמה. היה זה בניין ישן. הילדים היו עסוקים בעבודה בחקלאות: חלק עבדו בעבודות בשדה וחלק בטיפוח ובגידול פַּרות. קבוצה אחרת עסקה בכוורות הדבורים. למדנו שם גם את נושאי הנגרות והסנדלרות.
לילה אחד הגיעו אל הכפר פרטיזנים. בין הפרטיזנים היו אף אנשים ממינסק. אני דיווחתי להם על המקומות בהם נמצאים הגרמנים. גם שבויים שברחו מן הגרמנים הפניתי אל הפרטיזנים.
בשנת 1943 הצטרפתי לקבוצת הפרטיזנים שנקראה "גרוזני". זו הייתה בריגדה ממינסק.
בסוף המלחמה הצטרפתי כחייל אל הצבא האדום ושירתי בחיל רגלים עד תום המלחמה.
לאחר המלחמה הלכתי לחפש את משפחתי בביתי - לא מצאתי איש. עזבתי את העיר והתגוררתי בכפר קטן. אמי ואחותי שבו אף הם אל ביתנו וכולנו התגוררנו אצל בן דודי. שנתיים אחרי המלחמה קניתי בית והתגוררתי בו עם אמי ואחותי.
בשנת 1959 נישאתי לרימה ועבדתי במינסק כמומחה לבניית תנורים לתעשייה.
בשנת 1993 עליתי ארצה עם אשתי רימה ועם שתי בנותיי, נלי ומרינה - שתיהן מורות למוזיקה.
בשנת 1994 קיבלתי מכתב ממוזיאון "יד ושם" שבירושלים כי מצילתי ברקסה אמיליה קזמירובנה זכאית לשאת את התואר "חסידת אומות העולם" על שהצילה משפחות יהודיות בזמן המלחמה. מאחר והאישה המופלאה כבר אינה בחיים זכו ילדיה בתעודה.
זכיתי מטעם ממשלת ברית המועצות לתעודה ואותות כבוד על השתתפותי כחייל במלחמת העולם השניה כנגד הגרמנים.
זכינו ליהנות מארבעה נכדים: איליה, נתן, יונתן ושירלי.