קרמר מילק ז"ל

ב-1 בספטמבר 1939 פלשו הגרמנים לעיר. ב-1940 נשלחנו יחד עם יהודי העיר לגטו טרנופול. ליד טרנופול הוקם מחנה עבודה בשם גלינבוצ`ק ובו עבדתי במחצבה. העמסתי חצץ על הרכבת. ברחתי מהגטו לאחר כארבעה חודשים. נתפסתי בידי הגרמנים והועברתי לגטו ורשה. בגטו חייתי שלוש שנים עד שנת 1943. נמניתי עם קבוצת מרדכי רותם שהיה שייך לקבוצת מרדכי אנילביץ`. השתייכתי לקבוצת הנוער העובד ולקבוצת השומר הצעיר.

בשנת 1943, לפני מרד גטו ורשה, נשלחתי בטרנספורט למחנה ההשמדה אושוויץ בירקנאו. הייתי במחנה 17 ועבדתי באיסוף פסולת, בניקיון ובכל עבודה יזומה. בינואר 1945, עם התקרבות הצבא האדום למחנה, צעדתי בצעדת המוות והגעתי למחנה טרזינשטט שבצ`כוסלובקיה.
ב-3 במאי 1945 שיחרר הצבא האדום את המחנה.
בשואה איבדתי את אמי, אחי אהרון ואחותי זוזי שנספו בשנת 1942 בגטו קופצ`יניץ. אחי משה נהרג בידי האוקראינים בעיר הורודנקה שבפולין בשנת 1940. בנוסף, נספו בשואה שני דודיי ו-14 בני דודים. אוקראינים הצילו את אבי, הוא נפטר בגיל 51 בארצות הברית.
לאחר השחרור עברתי מהאזור הסובייטי שבגרמניה לאזור האמריקני, אל מחנה הפליטים באד רייכהאל. התארגנו כקבוצת פח"ח – פרטיזנים, חלוצים, חיילים. הייתי סגן מנהל המחנה, ושהינו בו עד 1946.
בשנת 1946 נשאתי לאישה את חדוה ז"ל שהייתה מורה במקצועה.
עלינו ארצה פעמיים. העלייה הראשונה הייתה ביולי 1947 בעלייה ב` באניית המעפילים "אקסודוס - יציאת אירופה תש"ז". על סיפונה היו למעלה מ-4,500 מעפילים. נעצרנו והועלנו על 3 ספינות גירוש לנמל פורט דה בוק שבצרפת. לאחר סירובנו לרדת הועברנו לגרמניה. עלינו בפעם שנייה באפריל 1948 בעלייה א` לפני קום המדינה והגענו לקיבוץ כפר מסריק שם גרנו חמש שנים.
שירתי בצה"ל במשטרה הצבאית והשתתפתי בכל המצעדים ובכל חמש המלחמות.
עזבתי את הקיבוץ ועברתי לקריית אונו. הייתי ראש עיריית קריית אונו במשך שתים עשרה שנים. הייתי מנכ"ל בקו-אופ תל אביב דן והשרון וסמנכ"ל הריבוע הכחול במשך 25 שנה. היום אני יועץ מנכ"ל לתפקידים מיוחדים. אני פעיל בהתנדבות במוסדות רבים: אני חבר קרן הגמלאות המרכזי, מנהל הכספים של 32,000 גמלאים בארץ ויו"ר הכספים של לב זהב. אני משמש כגזבר האיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית וחבר ההנהלה של שלושה עיתונים צרכניים תקופתיים, יו"ר הוועד המנהל של היל"ה - התאחדות ישראלית לשיקום הלב.
אני פעיל בעוד ארגונים ועמותות רבים לתועלת הציבור הרחב.
נכתב עליי בספר שפרסמה הסוכנות. אני בעל תואר מאוניברסיטת תל-אביב ביחסיי ציבור ויחסים בין לאומיים, ומוסמך להכשרת דירקטורים מטעם אוניברסיטת בר-אילן.
נולדו לנו שני ילדים: ד"ר משה - רופא ילדים, וזאב - מהנדס אלקטרוניקה בארצות הברית.
קורות חיי מתועדים בארכיון סטיבן שפילברג.
זכיתי ליהנות משבעה נכדים: דנה, ליאור, טל, אור, רוני, מאיה ויובל.