רוזנברג אברהם (שכנר) ז"לאברהם נולד לרבקה ולחיים בעיר ראדום שבפולין. אביו עבד בחנות בדים בוורשה ונפטר לפני השואה. הבית היה בעל צביון מסורתי-דתי. המשפחה מנתה שלושה ילדים: ברוניה, דוד ואברהם. אברהם סיים את למודי התיכון.
ב-1 בספטמבר 1939 פלשו הגרמנים לפולין.
המשפחה נמלטה לאוקראינה הצפונית וחייתה בעיר רובנו בתנאים קשים מאד אך לפרק זמן קצר.
בשעה שהתאפשר להם לקבל אזרחות סובייטית עשו זאת ועברו לעיר סטלינגרד.
אלה שסירבו לקבל אזרחות סובייטית נשלחו כמו רבים אחרים לסיביר.
בשנת 1940, בהיותו אזרח ברית המועצות, התגייס לשורות הצבא האדום, למחלקת פרוק מוקשים. המחלקה התפרקה בשל ריבוי הנפגעים מהמוקשים.
דרך הרי הקווקז חצו את הרי האלברוס והגיעו לעיר באטומי שבים השחור סמוך לגבול טורקיה. אברהם עבד במשרד בשל בקיאותו בשפה הרוסית. אברהם שלט היטב בדקדוק, בכתיבה וקריאה, ובשל כתב ידו הנאה נשאר במשרד. את ג`ניה, רעייתו לעתיד, הכיר בשעה שמקהלה עליה ניצחה הופיעה בפני יחידתו בצבא. אברהם שירת חמש שנים בצבא ושוחרר בדצמבר 1945.
בשנת 1945, בשעה שהחלה ההגירה של האזרחים הפולנים מברית המועצות, ביקשה משפחתו שישיג למענה מסמכים המתירים לה להגר לפולין. אותה שנה נישא אברהם לג`ניה, והשלטונות לא התירו לה להגר עמו בשל היותה תושבת ברית המועצות. בלית ברירה נאלץ אברהם לעבור לפולין לשלוש שנים לבדו, בעוד ג`ניה נשארה בברית המועצות. כל העת שקד אברהם בניסיון להעביר את ג`ניה לפולין ולבסוף צלחה דרכו והרשויות התירו לה בשנת 1949 להיכנס לפולין.
אברהם וג`ניה גרו כשנה בבית גרמני נטוש בעיר ולבז`יח שבפולין.
בשנת 1950 עלו ארצה.
אברהם עבד בארץ בהנהלת חשבונות ואחר כאח ראשי בבית החולים "זיו" במגדיאל. אברהם עבד במקום 34 שנים עד יציאתו לגמלאות.
לזוג נולד הבן חיים העובד כחשב.
הזוג זכה ליהנות משני נכדים: יעל ורן ומשלושה נינים: נועה, רוני ועמרי.
אברהם נפטר בשנת 1997, יהי זכרו ברוך.