נולדתי בשנת 1923 לחוה ולבנימין וטניק בעיר סוחומי שבברית המועצות. אבי היה סוחר. משפחתנו מנתה חמש נפשות: הורים ושלושה ילדים - איזק, ריטה ואני. ביתנו היה בית ליברלי. יהודים מעטים גרו בעיר. סיימתי את ביה"ס היסודי והתיכון. בתיכון למדתי במגמת המוזיקה ולמדתי את יסודות הניצוח. ניגנתי בפסנתר במשך חמש שנים ובאקורדיון במשך שנתיים.

הגרמנים לא כבשו את העיר שהייתה ממוקמת אחר שרשרת הרים.
בשנת 1942 התגייסתי לצבא האדום.
סופחתי ליחידת זרקורים שתפקידה היה לאתר את מטוסי האויב בשמיים. הוצבתי במחנה ליד העיר באטומי. שירתי בצבא שלוש שנים וחצי. היחידה שלי מנתה רק בחורות שסיימו תיכון והתגייסו בזכות קריאתו של סטלין לשרת את המדינה. נשלחנו לקורס קצינות וסיימתי בדרגת קצין זוטר. תפקידי היה ללמד את החיילות להפעיל את הזרקורים, הגנרטור ואת כל המכשירים במערכת גילוי המטוסים. התגוררנו בזימלנקה – צריף עץ שהיה מתחת לאדמה.
מאחר והייתי בעלת רקע מוזיקלי, נבחרתי לארגן את ההווי המוזיקלי ביחידה. ארגנתי מקהלה בשני קולות, לימדתי אותם שירים, מערכונים וריקודים ונסענו להופיע בפני יחידות אחרות, שם הייתי מנצחת על המקהלה. זכינו תמיד במקום הראשון בקרֵב המקהלות.
את בעלי לעתיד אברהם פגשתי בצבא באחד המקומות בו הופענו.
השתחררתי מהצבא מספר חודשים לאחר תום המלחמה בשנת 1945.
שבתי לסוחומי אל משפחתי.
בדצמבר 1945 נישאתי לאברהם לאחר שהשתחרר מהצבא.
מאחר ובעלי היה יליד פולין היה באפשרותו לחזור לפולין, אך לי לא הותר לנסוע עמו. שלוש שנים וחצי נותרתי עם משפחתי עד שהותר לי להצטרף אל בעלי.
נפגשנו בוולבז`יח שבפולין. שהינו במקום כשנה ולאחריה עלינו ארצה בשנת 1950.
נולד לנו בן, חיים, העובד כחשב.
זכינו לשני נכדים: יעל ורן ולשלושה נינים: נועה, רוני ועמרי.
עתה אני מרחיבה את השכלתי בחוג לגמלאים שבבית האומנויות.

ג`ניה נפטרה בדצמבר 2014. יהי זכרה ברוך!