אהרון נולד בשנת 1920 ליהודית-יוליה ולמשה-דוד רוט בעיר סרנץ` שבהונגריה. משפחתו של אהרון כללה הורים ושלושה בנים: יוסף, צבי ואהרון. האב נפטר בטרם הגיע אהרון למצוות. האב משה-דוד לחם במלחמת העולם הראשונה. הוא היה בעל בית מלאכה והאם יוליה הייתה עקרת בית. הבית היה בעל אופי ליברלי. אהרון למד 8 שנים בחינוך הממלכתי ו-3 שנים למד טכסטיל ועבד בחנות טכסטיל. בשנת 1941 עבד אהרון במישקולץ בחנות גדולה לבגדי גברים ונשים ולממכר מוצרים נוספים. באחד הימים הודיעו לו כי עליו למצוא מקום מסתור מאחר ואמו ואחיו הצעיר צבי נלקחו מביתם בשל היות אביו יליד פראג וללא אזרחות הונגרית. על אף שהאם הייתה נתינה הונגרית לא התחשבו בכך והיא נשלחה יחד עם בנה לקמינץ פודולסק ושם נרצחו.
אהרון מצא בביתו מסמכים ועמם הגיע למשרד הפנים בבודפשט וקיבל אזרחות צ`כית והונגרית.
בשנת 1942, בתקופת השואה, עבד אהרון במחנה עבודה. ארעה לו תאונת עבודה. המכונה בנגריה בה עבד קטעה לו 4 אצבעות ביד ימין. אהרון למד לעבוד ביד שמאל ולא הכיר בכך שהוא נכה. אהרון ברח מהמחנה והסתתר ביערות ובכל מסתור אחר שמצא. כתוצאה מהתנאים הגרועים בהם היה שרוי אהרון לקה בדלקת ריאות קשה.
בתום המלחמה יצא ממחבואו ביערות.
בשואה נספו: אמו יהודית-יוליה ואחיו הצעיר צבי. אחיו יוסף התחבא בבודפשט בכל מיני מקומות ולאחר המלחמה עלה ארצה.
אהרון ארגן עוד בשנות הארבעים את הנוער היהודי בהונגריה לעלייה. הוא היה מדריך הכשרה במישקולץ. כשהגיעו חבילות בגדים, חילק את כל הבגדים לנוער ולא השאיר לעצמו אפילו חולצה אחת. גם חולצות שחבריו שמרו עבורו, היה מוסרם לידי חבר. במחנה פגש את חוה לבית פרקש ונשא אותה לאישה באפריל 1946.
ביולי 1946 עלו בני הזוג רוט ארצה מיוגוסלביה בעלייה בלתי חוקית באנייה "הגנה". על סיפון האנייה היו 2,678 מעפילים. האנייה נתפסה בידי הבריטים והובאה לחיפה.
אהרון למד בארץ סרטוט בניין ועבד כטכנאי בניין. אהרון היה אדם שאהב לעזור לכולם. כשהייתה מגיעה אליו חנה גולדברג עם אנשים משיקום השכונות על מנת שיעזור להם לתכנן הרחבת הדירות, תמיד סייע להם במאור פנים. גם למי שאמר כי אין לו כסף עזר ולא דחה אותו מעל פניו, אלא נרתם בכל מאודו ובהתנדבות לבצע את המשימה. אהרון הלך לישיבות בוועדה לבניין ערים על מנת לשכנע את חברי הוועדה בחיוניות תוספות הבנייה. הוא לא חס על כספו ותמיד נרתם למען הזולת.
אהרון התנדב למשמר האזרחי מיום הקמתו בהוד השרון וזכה לתעודת הוקרה על מסירותו והתמדתו בביצוע משימות הביטחון.
לחוה ולאהרון נולדו שני ילדים: משה – מנהל אגף במפעל תעשייתי גדול, ומירי – מזכירת ועדת בנין ערים.
אהרון זכה לחמישה נכדים: לילך, גיל, אפרת, ליאור וגיא.
אהרון נפטר בשנת 1995, יהי זכרו ברוך.