רוטברד דליה (טלצה) ז"ל
דליה נולדה בשנת 1920 לנחמה ולהרשל-צבי שיליט בעיר פבייניץ ליד ורשה שבפולין. לאביה היה מפעל למוצרי חלב, גבינה וחמאה. הבית היה בעל צביון מסורתי. דליה הייתה בת יחידה להוריה ולמדה בבית ספר פולני תשע כיתות. באוגוסט 1938 נישאה לניסן.

ב-1 בספטמבר 1939 פלשו הגרמנים לפולין.
כשהחלו מהומות בעיר עזב הזוג יחד עם קבוצת צעירים בדרכם לברית המועצות. קבוצה זו צפתה את מה שיאונה ליהודים והחליטה לקחת את גורלם בידיהם. הם הגיעו להרי אורל, לסיביר לעיירה קטנה בשם ניז`ני טגיל. בעיירה זו חיו חיים קשים ומפרכים בסלילת כבישים. עבור עבודתם זכו לתלושים לרכישת מנת מזון זעומה. המצוקה הייתה רבה מאד, הם סבלו חרפת רעב, קור עז וכן זכו ליחס עוין, אנטישמי ואנטי פולני. אסור היה להם לספר שבפולין היה טוב יותר. תמורת בגדיה השיגה מזון ומצרכים בסיסיים שיועדו לתינוקם בנימין שנולד בשנת 1940. ההורים למדו להסתדר בשוק השחור. בני נולד פג ואמו הייתה נחושה להוציאו מבית החולים. היא עטפה את בנה בשמיכת צמר גסה וחיתולים ולקחה אותו לביתה. התינוק הרך היה זקוק להשגחה צמודה ועל כן קיבלה דליה אישור לא לעבוד בסלילת הכבישים ועבדה במשמרות ברכבת. כשהחל בעלה לעבוד בבית היתומים כאב בית, היה קל יותר למשפחה, כי האב זכה למזון בבית היתומים.
המשפחה עקרה לעיירה סמוכה. לאחר המלחמה נולדה הבת קלרה. שבע שנים חיה המשפחה בברית המועצות, ובשנת 1946 שבו לפולין לפבייניץ וגילו בה את החורבן.
האם נספתה בגטו ממחלת הטיפוס והאב נלקח למחנה ושם נספה. בביתם גרו גויים שלא רצו אותם במקום ולא דיברו אתם מפחד שיבקשו את ביתם. הוברר להם שהאחים מצד האם שרדו את השואה, נסעו לברית המועצות והיגרו לארצות הברית. כל שבעת האחים מצד האב נספו.
בפולין הוקם מחנה של הג`וינט. הג`וינט סייע להם לנסוע למחנה העקורים וצלר בגרמניה בו גרו למעלה משנתיים. הבן בנימין חלה מאד ועבר ניתוח בבית החולים. הבת דבורה נולדה בגרמניה. המשפחה עלתה ארצה דרך מרסיי שבצרפת באנייה "עצמאות". המשפחה הגיעה ארצה בפסח 1949.
מנמל חיפה נשלחו למחנה אוהלים בבנימינה. ההורים עבדו ביקב, התפרנסו וחסכו לרכישת בית. המשפחה שהתה זמן מועט במחנה וגייסה את כל משאביה לעבור למחנה בגני צבי.
בשנת 1950 הגיעו לשיכון, לבית קטן - חדר, מטבח ושירותים - דבר שנחשב בעיניהם לשיא היוקרה. לכל בית היה משק עזר שהשתרע על דונם אדמה ובו גידלו תרד, ברווזים, תרנגולות, גזר ותותים שסייעו בכלכלת הבית. טלצה עבדה באריזה בפרדס, הייתה טבחית במוסד "מגד", ב"שלוותה" וב"גן מגדיאל".
הזוג זכה לשלושה ילדים: בנימין - עובד בחרטות במסגרייה, קלרה - סיימה תואר שני, יועצת חינוכית בבית ספר בכפר סבא ומאבחנת בניצ"ן, ודבורה - מזכירה בשירות הפסיכולוגי.
לזוג שבעה נכדים: ענת, מיכל, יעל, גלי, שחר, מיטל ומאיה וארבעה נינים: זיו, עדו, עדן, ונריה.
דליה נפטרה בשנת 2000, יהי זכרה ברוך.