רוטברד נסים (ניסן) ז"לנסים נולד בשנת 1917 לדבורה ולבינם בעיר דינקוולה שבפולין. אביו היה סנדלר. הבית היה בעל צביון מסורתי. המשפחה מנתה שבעה ילדים. נסים למד שמונה כיתות בבית הספר היהודי וכן ב"חדר". נסים עבד בבית חרושת לנעליים. בשנת 1938 נשא לאישה את טלצה.
ב-1 בספטמבר 1939 פלשו הגרמנים לפולין.
מיד עם כניסתם הבין הזוג את הלך הרוחות ומה יאונה להם מידי הגרמנים. הזוג התחבר לקבוצת צעירים ויחדיו ברחו לברית המועצות. הם הגיעו להרי אורל ולסיביר לניז`ני טגיל.
בזכות היותו סנדלר ותופר נעליים, הצליח לעבוד באופן עצמאי. בלילות, אחרי שעות העבודה הרגילות בהן עבד בסלילת כבישים, תפר נעליים. כך המשפחה הצליחה להחזיק מעמד ולהתכלכל מעבר להקצבת הלחם והחמאה הזעומים. לסחורתו היה ביקוש רב בשוק השחור.
בשנת 1940 נולד להם בנם בנימין. הבן הפג היה זקוק אף הוא להשגחה מבוקרת וצמודה ולדאגה למזונו.
נסים עבד בבית יתומים כאב בית והמצב הכלכלי השתפר לאין שיעור, כשהאב השיג מצרכי מזון רבים יותר. המשפחה עקרה לעיירה סמוכה יותר לעיר דבר שהקל על חייהם.
בשנת 1946 שבו לפולין וגילו את החורבן בעיר פבייניץ. ביתם נתפש בידי גויים ונודע להם שהוריו ומשפחתו נספו בשואה. בתם קלרה נולדה בפולין.
באמצעות הג`וינט נסעו למחנה עקורים וצלר שבגרמניה. בגרמניה נולדה הבת דבורה. המשפחה עלתה ארצה ממרסיי שבצרפת באנייה "עצמאות" והגיעה ארצה בפסח 1949.
מנמל חיפה נשלחה המשפחה למעברת בנימינה שם גרו באוהל. נסים ורעייתו עבדו ביקב ומהחסכונות שצברו עברו בשנת 1950 לשכונת גני צבי - לבית ובו חדר, מטבח ושרותים.
נסים היה נהג טנדר ואת כל התוצרת החקלאית של השכונה העביר לשוק תל אביב. במשק העזר שלהם גידלו תרד, ברווזים, תרנגולות, גזר ותותים שסייעו בכלכלת הבית. האב רכש כלי עבודה של סנדלרים בתקווה לעסוק במקצוע בארץ, אך לא עסק בכך כלל, אלא רק כתחביב.
הזוג זכה לשלושה ילדים: בנימין - עובד בחרטות במסגרייה, קלרה – בעלת תואר שני, יועצת חינוכית בבית הספר בכפר סבא ומאבחנת בניצ"ן, ודבורה - מזכירה בשירות הפסיכולוגי.
הזוג זכה ליהנות משבעה נכדים: ענת, מיכל, יעל, גלי, שחר, מיטל ומאיה וכן מארבעה נינים: זיו עדו, עדן ונריה.
נסים נפטר בשנת 1995, יהי זכרו ברוך.