רייס שמואל (מילק)
נולדתי בשנת 1929 לשנדל-יפה ולנפתלי בעיר רוזוואדוב שבפולין. בעיר חיו לפני השואה כ-5,000 - 6,000 יהודים. אבי היה חייט. הבית היה בעל צביון מסורתי. המשפחה מנתה שני ילדים: רנטה ואני. עד פרוץ המלחמה למדתי שלוש שנים ואחרי כן למדתי בברית המועצות, שם אורגן בית ספר פולני לפליטים יהודים.
עם פרוץ המלחמה ב-1 בספטמבר 1939 ברחנו מן העיר לכפר קרוב מפחד הפצצות הגרמנים, מאחר ובעירנו היה בית חרושת לנשק וחששנו שהעיר תופצץ בשל כך. הכפר זקליקוב אליו ברחנו הופצץ עד היסוד בערב ראש השנה ולא נותר בית שלם. שבנו אל העיר - הגרמנים כבר נמצאו בה. חיינו תחת הכיבוש הגרמני כחודשיים. עד תקופה זו שילמנו כופר לגרמנים ומאחר וכבר לא נותר בידינו כסף, יצאה הוראה שעל כל היהודים להתייצב מיד בכיכר המרכזית.
הוצאנו מן העיר לשטח שלא נמצאו בו לא גרמנים ולא סובייטים. כל יהודי הכיר גוי אחר מהסביבה ולאט לאט החלו היהודים להסתנן לביתם. כשנודע הדבר לגרמנים הם הזהירו את הגויים שאם ימצא יהודי בתחומם, כל הכפר ישרף, על כן סירבו הגויים להסתירנו בתחומם. נאלצנו לנדוד למזרח פולין לאזור שנכבש בידי ברית המועצות. גרנו בעיר סטניסלבוב. בעיר הזאת ערכו הסובייטים רישום של שמות היהודים שגורשו מפולין והמעונינים לשוב לבתיהם.
כעבור 8 - 9 חודשים נלקחנו בידי הצבא האדום לסיביר. נמצאנו במרחק של 800 ק"מ מהעיר הקרובה אסינו. הפלגנו באניית נהר ובסירות לתוך הטייגה. ביער היו שלושה צריפים. חיינו במקום כשנתיים; ללא חשמל, ללא בית ספר וללא דואר.
על המלחמה שפרצה ב-22 ביוני 1941 בין גרמניה לברית המועצות נודע לנו רק בספטמבר, בשעה שקיבלנו אספקה לחורף. מזון כמעט ולא היה בנמצא רק דגים וצמחים מן היער. הורי עסקו בכריתת עצים.
בשנת 1943, בעקבות הסכם סובייטי שנחתם עם ממשלת פולין הגולה באנגליה, שוחררנו מן היערות. נסענו לאסיה התיכונה לקירגיזיה שם חיינו בקולחוז בשם וייננו-אנטונובוקה עד שנת 1945. אבי עבד כחייט ואמי עבדה בחקלאות. למדתי בבית הספר כשלוש כיתות נוספות.
בשנת 1945 עברנו לפרונזה, עיר הבירה של קירגיזיה, וחיינו בה עד יוני 1946.
שבנו לפולין לעיר יאבור. גם בעיר הזאת עבד אבי כחייט עד שנת 1950.
בשנת 1950 עליתי ארצה באנייה "גלילה" אל מחנה ישראל, שם גרתי שלוש שנים.
שירתי בצבא שנתיים וחצי. השתתפתי במבצע סיני, מלחמת ששת הימים ובמלחמת יום כיפור.
בשנת 1954 נישאתי בארץ לזופיה אותה הכרתי עוד בפולין.
בארץ עבדתי כמנהל חשבונות. בשנים 1951 - 1963 עבדתי בסולל בונה. אחר עבדתי בחברות פרטיות: אשטרום, האחים מאייר שהקימו את מגדל שלום וחברת מבני גזית, עד יציאתי לגמלאות.
לרעייתי ולי נולדו שני ילדים: אירית - מורה לאנגלית, וצבי - עובד במודיעין אזרחי.
זכינו ליהנות משישה נכדים: טל, יובל, דן, והשלישייה: עמית, נדב ואיתי.