נולדתי בשנת 1932 לגולדה ולמרדכי בעיר וישינטה שבליטא. המשפחה חיה בעיר פוניבז`. בעיר חיו כ-8,000 יהודים. אבי היה קצב. הבית היה בעל צביון מסורתי. המשפחה מנתה ארבעה ילדים: שמחה, מינה, שרה ואני.
אבי נפטר בשנת 1930. למדתי שלוש כיתות.
בשנת 1941, בשעה שהגרמנים כבשו את ליטא, לקחה אמי אותי ואת סבתי יחד עם דודתי ושלושת ילדיה וברחנו ברכבת מליטא לברית המועצות.
ברכבת נפטרה דודתי מחבלה בשעה שנפלה מן הרכבת. אמי אמצה את שלושת ילדיה בעוד אביהם משרת בצבא האדום בדיוויזיה הליטאית.
הגענו לרפובליקת מורדוביה ושם חיינו. מאחר והרעב היה כבד מאד, הלכנו לקטוף פֵּרות ביערות. בן דודי הבכור אכל כנראה יתר על המידה ובשעה שישן בערב על התנור הגדול שנועד להסקה נפטר בשנתו. אף סבתי נפטרה במקום.
כל עת המלחמה חיינו במורדוביה ברעב ובמחסור גדול.
בתום המלחמה השתחרר דודי לייבל ושב לגדל את שני ילדיו: אורי ויהודית.
אמי גולדה נישאה לדודי לייבל בשנת 1945.
שבנו לעיר פוניבז` וחיינו בה עד עלייתנו ארצה.
בספטמבר 1978 עלינו, גולדה, לייבל, אורי, יהודית ואני ארצה להוד השרון.
בארץ עבדתי בבית חרושת פריכוז. היום אני גמלאי.