נולדתי בשנת 1925 להנידה ולשלמה בלובשטיין בעיר סילץ שבקרפטו רוס שבצ`כוסלובקיה. התחנכתי בבית בעל צביון מסורתי. למדתי בבית ספר ציוני וסיימתי את בית הספר העממי. לאחר מכן למדתי מקצוע – חייטות בגדי נשים.ב-2 בנובמבר 1938 הוכרז על חלוקת צ`כוסלובקיה ב"וועידת מינכן", חבל הסודטים סופח רשמית לגרמניה. האזור שבו גרנו, קרפטו רוס, סופח להונגריה והצבא ההונגרי נכנס לעיר.
החלו רדיפות היהודים, ובשנת 1941 נאסר על היהודים ללמוד בבתי הספר.
ב-19 במרס 1944 כבשו הגרמנים את הונגריה.
בחודש מאי הגרמנים ריכזו אותנו בגטו ונשלחנו למחנה ההשמדה אושוויץ בירקנאו. כשלושה חודשים עבדתי במחנה בעבודות שונות.
נשלחתי למחנה עבודה הס לכטנאו בגרמניה. עבדנו בבית החרושת במילוי פגזים בחומר נפץ. היינו נתונים לשמירה כבדה וצמודה של חיילי הוורמאכט. העבודה הייתה קשה מפרכת.
שוחררתי בידי הצבא האמריקני בסוף חודש אפריל 1945 לאחר שהיינו בצעדה בדרך להרי שוויץ על מנת להרגנו שם.
האמריקנים אספו אותנו והביאו אותנו למחנה שלהם, שם קיבלנו מזון ובגדים חדשים.
ממשפחתי שנשלחה למחנה ההשמדה אושוויץ נספו: אמי ושתי אחיותיי הצעירות. שני אחיי נותרו בחיים. אחי משה עלה לארץ ואחי יוסי היגר לארצות הברית.
בינואר 1946 עליתי ארצה באנייה "אנצו סירני". על סיפונה היו 900 מעפילים. הבריטים תפסו אותנו ושולחנו למעצר לארבעה שבועות במחנה עתלית. הסוכנות העבירה את העצורים על פי בקשותיהם: למשפחות, לקרובים, לערים ולקיבוצים. הצטרפתי לקיבוץ מעגן וחייתי בקיבוץ בשנים 1946 – 1947. עבדתי בקיבוץ בכל בו ובמכבסה וכן עבדתי בקיבוץ אשדוד יעקב - במפעל השימורים ובדגניה א` - בתנובה. במסגרת הקיבוץ הצטרפתי לפלמ"ח, שירתי אף באצ"ל.
בשנת 1948 נישאתי למאיר שלומוביץ בחיפה.
נולדו לנו שלושה ילדים: יהודית - גננת מוסמכת, אילה - עובדת בכנסת עוזרת לשרה לימור לבנת, ושלומית - רב פקד במחלקת רווחה במשטרת חולון.
זכינו ליהנות משבעה נכדים: מיכל, אורי, רוני, טל, שלומי, עופר ואור וכן משלושה נינים תום, לי ובר.
משנת 2002 אנו גרים בדיור מוגן "עד 120". אני נהנית משפע ההרצאות ומשחיה בבריכה.