ישראל נולד בסלונים שבפולין בשנת 1909 לפרידה ויצחק אהרונוביץ. יצחק אהרונוביץ נולד בסלונים פולין, כיום בבילורוסיה רוסיה הלבנה, לא רחוקה ממינסק. סלונים הייתה עיר יהודית, בעלת רוב יהודי וישיבה גדולה. יצחק אהרונוביץ היה מנכבדי העיר, סוחר עצים, ציוני פעיל שביקר בארץ ישראל. פעמיים בשליחות, לרכישת קרקעות בארץ ישראל אותם רכש עבור אנשים שגרו בבת ים. (בשנת 1920 לערך, בפעם השלישית שבה ביקר יצחק בארץ הגיע לחנוכת האוניברסיטה העברית בירושלים.)
פרידה אהרונוביץ נולדה בסלונים שבפולין.
ליצחק ופרידה נולדו: משה ,פנינה, בנימין, אלטר וישראל.
ישראל למד ב"חדר" ובבית ספר יהודי שבו למד קרוֹא וכתוב וניהל יומן בעברית. חיותה בוסל, חברת קיבוץ דגניה, שביקרה בסלונים, מוזכרת ביומנו. הוא גם הצטרף כחבר לקן השומר הצעיר בסלונים.
כל המשפחה עזבה את פולין לפני המלחמה. האח אלטר היגר לארצות הברית והשאר עלו ארצה.
ב- 1925 עלה ישראל ארצה בגפו, בשליחות הוריו ,ללמֹד במקווה ישראל. מוריו היו אפרים כהן, שמואל ידידיה ויחיאל אורבוך( לימים ממייסדי כפר הדר, אביו של יריב אורן). בהמשך החל ללמוד בגימנסיה הרצליה ואף שהה כמה חודשים בקיבוץ דגניה שבה חיכה לו אחיו בנימין שעלה אף הוא ארצה. משסיים את לימודיו יצא לעבוד בניהול פרדסים ברמת גן ותל ליטווינסקי( לימים תל השומר). הוריו שנותרו לבדם בסלונים ביקשו מבנם לחזור הביתה כדי לחגוג עמם את ליל הסדר. הנסיעה התאפשרה בסיועה של הנרייטה סאלד, שהשיגה למענו אשרת כניסה לפולין. לאחר כחצי שנה בפולין ולא מעט בהשפעת טבח יהודי חברון בשנת 1929, שבמהלכו נרצח גם בנו של ראש ישיבת סלונים , החליט ישראל לחזור ארצה.
על סיפון האונייה (אֳנִיָּה) שבה שב ארצה פגש לראשונה והתיידד עם לאה, אשתו לעתיד. על אותה אונייה הפליג גם חיים נחמן ביאליק.
לאה, בתם של קלרה ויצחק שוורץ מליבאו שבלטביה, נולדה בשנת 1911. היא סיימה את לימודיה בבית הספר התיכון העברי בריגה וזכתה בתעודת בגרות הכתובה בעברית גרמנית ורוסית. לאה הייתה פעילה בסניף בית"ר המקומי ובמסגרת התנועה עלתה ארצה. מכל המשפחה שמנתה 6 אחים ואחיות שרדה רק האם שעלתה ארצה בשנת 1938. האב, יצחק שוורץ היה רופא של הצאר הרוסי וקצין בכיר ונלחם בצבא הצאר. הוא נשבה על ידי הגרמנים וישב שלוש שנים בשבי. כשהתחוללה המהפכה ברוסיה בשנת 1917 חלה בשחפת ונפטר.
עם בואה של לאה ארצה רכשה השכלה חקלאית ב"משק הפועלות" בצפון תל אביב ויצאה להכשרה בגבעת עדה. ישראל חזר למקווה ישראל כמנהל המשתלה . תמורת חמישים לירות רכש דונם וחצי בכפר הדר שאך נוסד. בשנת 1932בנה ישראל צריף ושני חדרי אבן להוריו, השירותים היו בחצר.
בשלב מאוחר יותר שלח לו אביו סכום כסף נוסף ובאמצעותו רכש חלקה בת עשרה דונמים ברחוב הגשר. בשנת 1931 החל לנטוע פרדס בשטח שרכש בהדר.
ב- 1933 נשא לאישה את לאה והשניים הקימו את ביתם בכפר הדר.
לבני הזוג נולדו שני בנים ושתי בנות: ארלזורה – זורה בשנת 1933 לזכר חיים ארלוזורוב, שנישאה לאלי ברגר והקימה בית ומשפחה בקיבוץ דורות בשער הנגב, עמיצור שנולד בשנת 1937 ונפטר בגיל חצי שנה, ויאיר – שנולד בשנת 1940. יאיר נשא את אהובה ברומשטיין בת יעקב ברומשטיין ממגדיאל, שגר ברחוב אהבה 6, וקבעו את ביתם בהדר. גילה נולדה בשנת 1955.
בשנת 1930 עלו הוריו של ישראל ונפטרו טרם לידת יאיר.
על האדמה שרכש ישראל אהרונוביץ ברחוב דרך כפר הדר 3 הקים בית ומשק עזר. על הפרדס ברחוב הגשר ובחלקה נוספת שנרכשה ונמכרה מאוחר יותר נבנו לימים שכונת גיורא וגני צבי.
ישראל היה חקלאי כל ימי חייו עסק בעיקר במשתלות ומכר שתילי הדרים. במשק שלו היו שלוש פרות הולנדיות, החלב הובא למרכז כפר הדר ליד הסילו ומשם נשלח לתנובה. לאה הכינה גבינות לתצרוכת פרטית וחמאה במחבצה ידנית שהיתה ברשותם. גבינה הוכנה בשקית בד ועליה הושם כלי כבד, לבניה הוכנה אף היא בשקית בד חיתול שהושם במסננת והושאר בחוץ יום יומיים עד שניגרו ממנו כל הנוזלים ונהיה סמיך כגבינה. לול העופות הכיל כ-100 מטילות.
בבקרים שוטטו התרנגולות בחצר ובערב הוכנסו ללול. הביצים שימשו לתצרוכת פרטית כמו תוצרת גן הירק: תבלינים , בצל, בצל ירוק, צנוניות, מלפפונים, עגבניות, פלפל, תות שדה, שעועית. את הדלעת מכרו לבריטים.
במשק נטעו עצים: תפוחי עץ, משמש, שזיפים וחבושים. בעמוד 31 בספר שנכתב על כפר הדר מופיעה תמונת הפרה של משפחת אהרונוביץ שזכתה בתעודה על תנובתה.
במשך השנים רכש ישראל אהרונוביץ חלקות נוספות בהדר שהצטברו בסופו של דבר ל-37 דונם שאת חלקם לימים, מכר. (בשטח שהוא כיום שיכון גיורא , גידל עם זאב וילובסקי תפוחי אדמה, בוטנים, דלעת וירקות שונים )
בהיותו פרדסן מקצועי ניהל ועיבד פרדסים שהיו בבעלות תושבי תל אביב, שהשקיעו כסף ורכשו חלקות פרדס, בהדר, רמת הדר ורמתיים, בטרם הוקמו חברות יכין וחק"ל.
לאה וישראל אהרונוביץ היו מהדמויות הבולטות בפעילותן בהדר מיום היווסדה. ישראל היה פעיל בוועדות רבות בכפר הדר
לאה אהרונוביץ עבדה בלול וברפת, התנדבה לארגון אימהות עובדות ופעלה בו רבות. הייתה פעילה בהגנה ובמלחמת השחרור. שימשה כאתתית וידעה על בוריו את כתב המורס אותו הפעילה על גג בית הכנסת במגדיאל. כמו כן באותה תקופה עסקה גם בחובשות וקיימה בביתה חוגים לעזרה ראשונה.
לימים בנתה משפחת אהרונוביץ על הריסות הצריף ברחוב כפר הדר 3, את בית האבן .
ב- 1950 עדיין לא היה חינוך ממלכתי באזור. ילדי הפועלים למדו בכפר מל"ל בבית הספר על שם אהרונוביץ של ילדי העובדים ובבית הספר של הציונים הכלליים והפרוגרסיביים ברמתיים שהשתייך לזרם הכללי וב- 1953 כשבן גוריון הקים את החינוך הממלכתי, הוא הפך לממלכתי.
ילדי כפר מל"ל פנו לתנועת הנוער העובד ולשומר הצעיר ובני כפר הדר הצטרפו למכבי, רקדו ריקודים סלונים ונעלו נעלי סירה.....
בית הספר במגדיאל השתייך לזרם הכללי הדתי עד שהפך לממלכתי דתי.
בני הפועלים ממגדיאל פנו ללמוד בכפר מל"ל וביניהם אהובה ברומשטיין, לימים אשתו של יאיר אהרונוביץ.
זורה למדה בגן אידה בהדר, ובבית הספר בכפר מל"ל אותו ניהל אליעזר שמאלי(הסופר).
מורים: נתן שפירא, אליעזר ט"ש, רוחמה ישראלי ואליעזר שמאלי.
תלמידים: יצחק אהביה, דני מינקוביץ, עדנה נהיר.
מתיכון כצנלסון, עברה למקווה ישראל והתמחתה ברפת ובמכוורת. שירתה בצבא בקיבוץ יזרעאל והצטרפה אליו. היא נשלחה מטעם הקיבוץ ללמוד בסמינר למורים בירושלים שם הכירה את אלי ברגר מקיבוץ דורות והצטרפה אליו. זורה לימדה בכיתות היסוד וגם לימדה כלכלת בית בבית הספר האזורי. הזוג נסע לשליחות לדרום אפריקה וכששבו החלה זורה לעבוד במטבח ועד מהרה הפכה לפעילה ציבורית כמזכירת הקיבוץ. במועצה האזורית שער הנגב ניהלה את מחלקת החינוך. עם פטירת מזכיר המועצה החליפה אותו בתפקיד במשך 4 שנים. בהמשך נבחרה לסגנית ראש המועצה , שי חרמש, תפקיד אותו מילאה עמו בשיתוף פעולה מלא במשך 10 שנים. היא פיתחה את השירותים לגמלאים ויזמה מועדון לקשיש מטעם מפעל הפיס. היו מתנגדים רבים אך זורה לא ויתרה והמועדון לקשיש המשיך להתקיים ולהתרחב . במשך שנים רבות זכרו לזורה את פעילותה הברוכה.
ב- 1979 יצאה לגמלאות ובשנות ה-80 התאלמנה מבעלה ,אלי ברגר , ועזבה את קיבוץ דורות לאחר 40 שנה.
ב- 1998 לערך, לאחר שירשה את בית הוריה, עברה זורה לגור בכפר הדר. חבריה משכבר הימים קלטו אותה כבת משפחה ובהם: אביבה ויריב אורן, נעמי שקד, אתי ודבורה מזא"ה. בכל יום שישי , במשך כשלוש שנים, קיימה אביבה אורן בביתה פרלמנט בוקר של נשים .לשם נהגו להגיע גם נירה לבינסון, רבקה בראל, יפה מרמות השבים, נעמי שקד, זיוה רפ מטוס, חנה גפני ועדנה מטוס. 11 הנשים בפרלמנט שוחחו בצוותא על ספר טוב, פוליטיקה, בריאות ועוד ועוד..
יאיר למד בגן הדר אצל הגננת יונה בלכמן. למדו אתו: עודד לב, ישראל שחם, טליה כספי- וישניבצקי, נעמי אקסלרוד-אסף, דני לוי משכונת התימנים (לימים גני צבי). בהמשך למד בבית הספר בכפר מל"ל . בכיתה ח' הצטרפו אל כיתתם תלמידי מגדיאל ושם הכיר את אהובה. הם למדו יחד עם דפנה גינינסקי, ישראל טנדובסקי, יואל אבידור-אוברנדורפר, לאה יום טוב. המנהל היה אליעזר שמאלי ואחריו אליעזר כהן. ילדי הדר התאמנו בהפועל מגדיאל בהדרכת ארנון . בתיכון כצנלסון בכפר סבא למד שנה אחת ומשם עבר לבית הספר כדורי אותו סיים ב- 1958.
בצבא שירת בגולני כקצין מודיעין של גדוד 51 וסיים כסגן אלוף וסגן מפקד חטיבה.
בהמשך למד באוניברסיטת תל אביב מיקרוביולוגיה ודוקטורט סיים בארצות הברית באוניברסיטת M.I.T . היה חבר בסגל אוניברסיטת תל אביב ועסק בביו טכנולוגיה. לימים כיהן כסגן נשיא האוניברסיטה למחקר ופיתוח. בשנת 2008 פרש לגמלאות.
קברי המשפחה בבית הקברות במגדיאל:
הסב יצחק אהרונוביץ נפטר ב- 1936 – 1937 קבור בבית הקברות במגדיאל.
עמיצור אהרונוביץ נפטר ב- 1937 בהיותו בן חצי שנה קבור בבית הקברות במגדיאל.
הסבתא פרידה אהרונוביץ קבורה בנחלת יצחק.
לאה אהרונוביץ בת יצחק וקלרה נפטרה ה' טבת תש"ן 1990– בת 79 לחייה.
ישראל אהרונוביץ מראשוני כפר הדר נפטר י' ניסן תשנ"ז, 1997 – בן 88 לחייו.
לאה שוורץ נפטרה בשנת 1940 וקבורה בבית הקברות בפתח תקווה.