סבילסקי- סיסי והרי
נכתב בידי עדי שיטה/אייזנבוך 30.11.2021
סיסי. אבא שלה גר בעיירה אוזרקוב (ליד לודג') בפולין. הוא נשא אישה שמתה בלידתה את בתם- חנה. התינוקת נמסרה להשגחתם של הורי האישה, ואהרון, בחלוף ימי האבל נשא לאישה את אהובתו משכבר הימים ששמה היה חנה לבית צידרובסקי. במרוצת השנים נולדו לזוג שבעה ילדים. הבן הבכור- יוסף ואחריו שש בנות :פרידה רוז'ה גוטה, רנייה סיסי, 1907, ואסתר. אהרון וחנה החליטו להגר לאנגליה לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה. מאחר שנבצר מהם לקחת את כל הילדים, הוחלט לקחת איתם את הבוגרים ואת הצעירות ביותר, ולהשאיר בפולין אצל בני המשפחה את השתיים האמצעיות- את רוז'ה ואת גוטה. מלחמת העולם פרצה ונבצר מההורים לאסוף את הבנות שנשארו בפולין. לימים נודע שגורלן לא שפר (בלשון המעטה)עליהן. נמנע מהן ללכת לבית ספר והן גדלו ללא אהבה וללא חינוך. משפחתו של אהרון עברה דרך גרמניה לקרלייל- עיר בגבול אנגליה סקוטלנד שם חיכתה לאב משרת משגיח בבית חרושת לביסקוויטים. אשתו, חנה, עזרה לפרנסת המשפחה בתיקון בגדים לנשות הסביבה בה התגוררו.. כשהסתיימה המלחמה הגיעו הבנות מפולין והצטרפו למשפחה כשהן שמנות ומוזנחות, ללא ידיעת השפה האנגלית. האם, בראותה את מצב הבנות הודיעה למשפחה שמעתה עליה להקדיש את כל זמנה לשיפור המצב. הבנות נשלחו ללמוד אנגלית וגם מקצוע ועד מהרה הן השתלבו ונקלטו בסביבתן החדשה. כשסיסי הייתה כבת שבע נפטר אבי המשפחה והמשפחה עברה מקרלייל ללונדון (1915).הבן יוסף למד באוניברסיטה והבנות עבדו כדי לעזור למשפחה. סיסי הכירה את בעלה לעתיד, הרי, במועדון ציוני בלונדון ,הם נישאו והחליטו לעלות לפלשתינה. ארבע שנים חיכו לקבלת סרטיפיקט .
הרי - נולד בשנת 1901 בווילנה לרחל לבית ברמן ויוסף סבילסקי. האב יוסף היה נגר- אומן והרי, בהיותו בן אחת עשרה שנים בלבד היגר ללונדון ולמד לימודי ערב. הוא פגש את סיסי במועדון ציוני השניים התאהבו, נישאו והחליט לעלות לפלשתינה. ארבע שנים חיכו לסרטיפיקט. בינתיים סיסי הרתה אבל במצוות אחיה יוסף ולמרות הריונה הוא הורה לזוג לנצל את קבלת הסרטיפיקט פן יעבור זה מידיהם ויימסר לעולים אחרים. חנה, האם הדואגת הורתה לאסתר, הבת הצעירה, להצטרף למסע כדי לעזור לאחותה ( אסתר הייתה מאורסת והבטיחה לארוסה שאחרי שהות קצרה בפלשתינה תחזור אליו לאנגליה – הם רק לא שיערו שמלחמת העולם תעצור את התוכניות). ההפלגה לארץ התארכה ובאפריל 1936 הגיעו העולים לנמל יפו שם נישאו על ידי סוורים ערבים מהאוניה לחוף, מחזה שאף פעם לא שכחו. על החוף חיכו להם בכיליון עיניים האחות חנה ובעלה נפתלי לבקוביץ מרמתיים כשאליהם הצטרף ידיד המשפחה יצחק אייזנבוך. שתי האחיות סיסי ואסתר נשארו אנגליות במהותן ובאורח חייהן. עם הגיעם לארץ התקבלו בבית אחותן חנה לבקוביץ ובעלה שברחוב ישורון .סיסי ובעלה התגוררו ב"בית הרכבת", היה זה בית דירות חד קומתי בו התגוררו עוד שלוש משפחות צעירות בדירות קטנות.. הרי עבד בנגרות ובעבודות מזדמנות, בלילות היה שומר במקשות האבטיחים. אסתר עברה לתל אביב ולימדה אנגלית למבוגרים.. אורה, הבת הבכורה של סיסי והרי נולדה ביוני1936 ואהרון, אחיה, נולד באוקטובר בשנת 1938. המשפחה שהתרחבה התגוררה בבית הדירות במשך כמה שנים. שלושה שבועות לאחר לידתו של אהרון נולדה בת, עדי , לאחותה של סיסי ,אסתר, (תולדות המשפחות שלובים – אסתר הכירה את יצחק אייזנבוך עוד בנמל יפו, עם הגיעה לארץ, אהבתם פרחה ונולדה הילדה) בפברואר אותה שנה נולד בן זקונים גם לאחות (המבוגרת) חנה לבקוביץ ,אח ללאה ולשלמה המתבגרים, ושמו אבינעם. שלושת הילדים בני הדודות גדלו יחד, למדו יחד וכך הצטרפו גם לתנועת השומר הצעיר ברמתיים ואף הקימו יחד עם חבריהם את קיבוץ ניר עוז שבנגב המערבי.
בשנת 1942 פתחו סיסי והרי את "קפה לונדון". הקפה היה ידוע בעיקר בימי המנדט הבריטי והתארחו בו בעיקר חיילים אנגליים. הקפה שכן בבית פורטנוי (משפחת פורטנוי גרה בקומה השנייה.)
עוד שכנו באותו בניין הגלנטריה של איסמן וחנות הנעליים של דרייפוס. הבניין נמצא בפינת רחוב דרך רמתיים ורחוב קרל האוטוקר.
ב "קפה לונדון" הגישו ארוחות אנגליות טיפוסיות: צ'יפס וביצים, נקניקיות ובייקון היו בירות והוגש גם תה ממיחם גדול. עוגות ועוגיות הגיעו ממאפיית קיבוץ רמת הכובש .העוגות היו עשויות משכבות של קרם שוקולד, היו עוגיות בשתי שכבות עם חור וריבה אדומה באמצע. מרדכי היה הנהג שסיפק את העוגות ואם היה מחסור היו פונים לקיוסק של אופטובסקי- שם היה הטלפון היחיד, היו מצלצלים בדחיפות לרמת הכובש שיביאו עוד עוגות.
המטבח היה תמיד פעיל, כירת גז גדולה ניצבה על רגליים ועליה מחבתות גדולות מאוד לטיגון הציפס. ( היו מכינים מלאי של ציפס , מטגנים עד שהזהיב , מורידים מהגז ובשעה שהייתה מגיעה שיירה של חיילים אנגלים רעבים היו מטגנים מחדש ומגישים מיד. הרי היה המטגן הראשי. עוד עבדו בקפה הגב' מילר מגני עם וגם הנזי. האחות אסתר הייתה מתגייסת לעבודה כמלצרית בשעות העומס. בית הקפה היה נפתח בשעה שש בבוקר ונסגר בחצות. הילדים אורה, אהרון ועדי היו מנצלים את שעות העומס ביודעם שכדי לסלקם החוצה הם יקבלו כושי (קרמבו) או בקבוק תסס ( אפשר היה לנער ולהתיז לכל עבר) ולפעמים אפילו סוכריית תרנגול על מקל.
אורחים מכובדים ביקרו בקפה, ביניהם גולדה מאיר - ביקרה את אמה שהייתה מטופלת בכפר מל"ל, ד"ר חיים וייצמן שהיה גם חבר קרוב של הדוד יוסף לינטון ( היה פעם סיפור על הד"ר וייצמן שטעה ונכנס לקפה לרנר) ביקר גם יוסף שפריצק... עוד אורחות מפורסמות כמו השחקנית האמריקאית, ג'ודי גרלנד שגילמה את דורותי בסרט "הקוסם מארץ עוץ" וזמרת מפורסמת, ג'וזפין בייקר. שתיהן הגיעו לארץ כדי לבדר את החיילים הבריטיים בתקופת מלחמת העולם השנייה. הן היו נכנסות לקפה, היה שם גרמופון ענק ותקליטים והחיילים היו מניחים תקליטים לפי בחירתם . גם חיילים יהודים היו נכנסים לקפה. בקדמת הקפה הייתה רחבה עליה ניצבו שולחנות וכסאות מתקפלים אותם היו מכניסים בלילה לתוך בית הקפה. המקום היה פעיל עד שנת 1949. עוד יש לציין, לפעמים היו החיילים שוכחים ציוד בקפה. את הציוד הזה הייתה אורה מעבירה בסל מכוסה אל משפחת טַטֵרְקָה שמעברו השני של הרחוב והציוד היה מועבר ל"הגנה".
היה עוד בית קפה גם הוא על דרך רמתיים – קפה מרגל.
סיסי והרי רכשו בית וחלקת אדמה על דרך רמתיים צפונה מהקפה. הבית היה סמוך לנגריה ולבית של האחות אסתר ויצחק אייזנבוך. סיסי התחילה ללמד אנגלית בשיעורים פרטיים והתלמידה הראשונה שלה הייתה עוגניה לוין-שימחוני שלימים נודעה כקריינית רדיו ברוכת כישרון. הרי עבד בנגרייה וכישרונו כנגר אומן בא לידי ביטוי ברהיטים המסוגננים –מזנונים ועוד.
אורה למדה בגן טובה ואחר כך בבית הספר ע"ש אהרונוביץ לילדי עובדים שבכפר מל"ל. המורה בכיתות א'וב' הייתה פנינה פנקביץ, מנהל בית הספר היה אליעזר שמאלי מחנך משכמו ומעלה. התלמידים קראו את ספריו "אנשי בראשית" ו"בני היורה" . הייתה לו שעת מחנך והוא קרא בפני התלמידים פרקים מספריו. הוא גם ערך מבחנים בנושאי טבע- בעל פה. כל תלמיד נכנס לחדר הטבע שבו ניצבו פוחלצים מפחידים. בהשפעתו הברוכה ידעו התלמידים את שמות הציפורים ומשמעותם. המנהל היה גם מיודד עם הורי התלמידים. סיסי ואסתר למדו עברית אצל אשתו, גב' שמאלי.
בכתתה של אורה למדו התלמידים: עדינה קרוק, דני אייזיקוביץ יורם צורי, אילה שכטר ,רבקה זדרוייביץ, רבקה גרוייזה, רבקה וילצ'ר, חנה האוסמן, ישראל הר, עודד שיינברג, עמוס שפירא, גינה הרץ, דרורי בורלא, אמנון בורלא, רותי ברוקמן.... אורה הייתה חניכה בשומר הצעיר. המדריכים הגיעו מקיבוץ יקום ומקיבוץ נחשון. בשנת 1955 נישאה לאפרים טרסיוק גם הוא חניך השומר הצעיר מארגנטינה שהגשים את חזונו בקיבוץ ניר יצחק היא הצטרפה להגשמה בקיבוץ ניר יצחק אחר כך עברה עם בעלה לאופקים ומשם לכפר סבא. לזוג נולדו שלושה ילדים – אריאל, איריס ואסנת.
אהרון סבילסקי למד בבית הספר היסודי בכפר מל"ל , תיכון בכצנלסון בכפר סבא ויחד עם שני בני הדודים עדי ואבינעם הגשימו את חזון הקיבוץ בהקמתו של קיבוץ ניר עוז בנגב המערבי. הוא נשא לאישה את יהודית שור ולהם שלוש בנות- סיון, אורי ושרי- שביט.