ביום שלישי י"ב מנחם אב תרפ"ד, 12 באוגוסט 1924 התכנסו 11 עולים מפולין, בתל אביב, והחליטו על קניית אדמה על מנת להקים יחד ישוב חדש בארץ ישראל.
יהושע חנקין שרכש אדמות בארץ ישראל וכוּנָה גם "גואל האדמות" שמע על הקבוצה והציע לה את אדמות "פרדס מַרְגוֹשֶס" בגבול בני ברק ורמת גן, (כיום, 2020, שכונת "מרום נווה" ברמת גן). כשהגיעו אנשי הקבוצה למקום ובדקו, נתגלה להם כי האדמה אינה מתאימה לחקלאות ודחו את ההצעה. חנקין הציע להם את אדמות הכפר הערבי "ביר עדס" והאדמות אכן התאימו. אלו היו שטחי קוצים, אבנים, שרצים ועוד. אך איכותן היתה טובה יותר. הכפר הערבי שכן מזרחית לשטח שנרכש.
חנקין קנה 4,000 דונם מאדמות "ביר עדס" מידי נכבדי יפו ומכר אותן לקבוצת העולים. בזמן הצגת גבולות השטח המיועד לישוב החדש, עבר במקום אדם בשם, שלמה לִיוֶר, אשר היה בדרכו לחפש עבודה, כשראה קבוצת אנשים, התקרב ושאל: "מה קורה פה?"
ענו לו: "אנו מקימים ישוב, רוצה להצטרף?" 
ענה ליוֶר: "כן!"
וכך הצטרף לִיוֶר לקבוצה. בתמונה: מפת המתאר של מגדיאל
ומספר מייסדי מגדיאל היה ל-12.
על מפת המתאר של מגדיאל שהכין מרדכי קרייתי היו מסומנות החלקות ובכל אחת רשום מספר. המייסדים ערכו הגרלה וכל אחד לפי יכולתו הכספית בחר מגרש אחד או יותר.
רשמה: שמחה קליין, הצריף הראשון,2017